מצעד הגאווה נערך ברחבי העולם בסוף יוני, כדי לציין את מאורעות סטונוול בניו יורק (1969) שסימנו את תחילתה של תנועת זכויות הגייז. מזה שנים מספר המצעד נערך גם בכמה ערים בישראל, וזוכה להצלחה יחסית. בתל-אביב תמיד מתלוננים על החום, על חוסר הארגון, על אקסטרווגנטיות-יתר ועל סטריאוטיפיזציה מופרזת. בירושלים הייתה בשנה שעברה הסתה חרדית, שהסתיימה באירוע דקירה. אבל עדיין, בסך הכול, מצבנו טוב בהרבה מזה של ארצות אחרות. ברוסיה ניסו לצעוד השנה לראשונה, וקבוצות מאורגנות של בריונים מנעו זאת באלימות. ביוון, שבה יש לא מעט פתיחות, לא מתקיימים מצעדים בשל האופי הרשמי, הדתי-שמרני, שיש למדינה. ובארצות כמו מצריים, סעודיה, איראן וכדומה, ההומוסקסואליות בכלל אסורה על-פי חוק. אז מבחינת גאווה ומצעדים, אנחנו במקום טוב באמצע.

השנה החליט ארגון "הבית הפתוח", ארגון הגייז הירושלמי, לארגן בירושלים מצעד גאווה בינלאומי בעשרה באוגוסט. מצעד כזה כבר צעד בעבר בכמה ערים בעולם, ביניהן גם רומא, בה זכה להתנגדות ערה מצד גופים דתיים – שבסופו של דבר לא הצליחו למנוע אותו. בשל המצעד הבינלאומי בוטל המצעד התל-אביבי, שהיה אמור להתקיים כרגיל בסוף יוני, וזאת במטרה להקצות את הכסף שיועד לו לתגבור התקציב של המצעד הירושלמי. קבוצות צועדים מרחבי העולם הוזמנו להשתתף במצעד בירושלים, אם כי ההיענות תהיה כנראה נמוכה. עלות ההגעה לישראל ועלות השהיה בה הן גבוהות יחסית, ובנוסף לכך ישראל אינה נתפסת כיעד תיירות אטרקטיבי בשל החשש ממצבה הפוליטי והשלכותיו. קבוצות רבות של אקטיביסטים גם מחרימות את ישראל בגלל יחסה לאוכלוסיה הערבית בארץ ובשטחים. אבל עדיין צפויות לבוא כמה קבוצות מחו"ל, וסביר גם להניח שהרבה צועדים יגיעו מכל רחבי הארץ.

בשבועות האחרונים החל להתעורר פולמוס ציבורי סביב קיומו של המצעד הבינלאומי בירושלים. בקרב קהלים שונים נתפס קיום המצעד כפרובוקאציה מכוונת. בשיחות עם חברים סטרייטים שמעתי מרבים את הטענה כי יש מן ההתרסה בהתעקשות לקיים את המצעד דווקא בירושלים. אני מסכים שאולי היה עדיף מראש לקבוע מצעד בינלאומי בתל-אביב, מקום שם הסובלנות כלפי גייז רבה יותר. אבל מצד שני, גם בירושלים יש אוכלוסיה של גייז שרוצה להרגיש חופש ושוויון. זאת ועוד, מכיוון שהמצעד כבר נקבע ואושר, ביטולו כעת יהווה התקפלות – וייתן תחושת ניצחון למתנגדים.

הקואליציה שקמה נגד המצעד מדהימה ברוחבה. היא מקיפה את כל הוואריאנטים של היהדות, החל מתנועת "מימד" הסובלנית לכאורה, דרך ש"ס וכלה בנטורי קרתא. לראשונה מזה שנים רבות מסכימים ביניהם הרב הראשי הספרדי והרב הראשי האשכנזי, החסידים והליטאים, הציונות הדתית והחרדים הלא-ציוניים, על אותו הדבר. לקואליציה זו הצטרפו גם אנשי דת מוסלמים רבים. אחד מהרבנים אף שלח מכתב לאפיפיור וביקש ממנו להפעיל את השפעתו וללחוץ לביטול המצעד. הביטויים בהם משתמשים מתנגדי המצעד מגיעים לרמות של בורות, גזענות ושנאה שזמן רב כבר לא שמעתי. הנה לפניכם לינקים לכתבות שהתפרסמו לאחרונה בעניין, שם תוכלו לראות את עוצמת ההתבטאות ואת חומרתה. שימו לב, כמובן, לטוקבקים.