בלוגהה

את כל היום הארוך הזה, הייתי יכולה למלא בכמה פוסטים.. אבל אני לא אעשה את זה, ופשוט אני אחלק את זה בחלוקה לא שווה מבחינה כמותית... שיהיה.

בצפר

יום רגיל.. המורה היגוסלבית להיסטוריה החליטה שבגלל שחברות שלי פחות השקיעו ממני בסיכום שהיה צריך להגיש, ובגלל שכל אחת מהן כתבה עמוד-שתיים ואני כתבתי שלוש, אז דווקא אלי היה צריך להתאכזר ולכתוב בעט אדום ובולט "חסר". ואם כבר אז עד הסוף- "פעם הבאה תכתבי בעט".. וזה אחרי שהיו בנות שכתבו בעיפרון ועוד הרבה יותר חלש ממני.

היה לנו שעתיים הסבר על פסיכומטרי, שבמהלכו נתנו שאלת דוגמה ודקה אחת לפתור אותה. אני וקרפלך עלינו חיש מהר על התשובה... הלא נכונה... באסה.

יכול להיות שיהיה לי השבוע טיול לחרמון... וויפי!

בספריה

לאחר שעתיים מגמות- ביולוגיה, אספתי את חפצי והתהלכתי לכיוון מעבדת הביוטכנולוגיה, כשבדרך חג'י תפסה אותי, וניסתה לשכנע אותי ללכת איתה לספריה של אוניברסיטת בר אילן כדי ששתינו נוכל לעבוד על איזו עבודה שאמורים להגיש מחר, מה שאומר שאני אתפלח מ3 שיעורים מאוד חשובים של ביו'... בואו רק נאמר שהיא לא הייתה צריכה יותר משתי דקות כדי לשכנע אותי לבוא איתה.

לאחר שנפגשנו עם רלי, הסתננו למעבדת סוציולוגיה בשביל העבודה של חג'י. למה הסתננו? היה כצוב בגדול על הדלת שאין כניסה לתיכוניסטים...

לאחר חיפוש ממושך וחוסר בחומר מתאים, החלטנו לעבור לספריה ביולוגית בשביל לחפש משהו בשבילי.

למרות שאצלי דווקא מצאתי חומר שבדיוק בדיוק מה שהייתי צריכה, החלטתי בכלל לרדת מהעבודה הזאת.. נעמה דווקא מצאה בספריה הזאת את האח הגדול של איזו חברה שלה מהיסודי שעזר לנו קצת.. והיא הרגישה מושפלת...

אצל אוזה ומנגה

הלכתי אחרי רלי וחג'י. רלי פנה איפשהו כי הוא היה צריך לחזור לבצפר שלו, וחג'י פנתה לביתה, רק שהיה קצת מאוחר מדי כשחשבתי לעצמי "היי.. למה אני הולכת לכיוון של חג'י..? אני צריכה לחזור הביתה!" וכך מצאתי את עצמי כופה את נוכחותי על מנגה.

בילינו רק שתינו זמן מה, ואז חג'י הצטרפה. לאחר קצת יותר משעה כשגם אוזה חזרה מהבצפר,השתעממנו לנו קצת, ואז חג'י הציעה לדבר עם אנשים ב"פוש אנד טוק". לקיצור העניין, הם התחילו להציק לבנדודשלי .

עכשיו אנחנו די בסכסוך.. והוא גם ניתק את הקשר שבערך היה לו עם אוזה... רגיש.

נו לפני איזה שעה חזרתי הביתה...וויפי.

מסקנות שנלמדו

* קקי וקקה זה אולי מבדר, אבל אין כמו קקוש!

* לא להציק לאנשים באייזיק.. זה עוד יגמר ברע...

* להפסיק לכתוב בעילגות..