חיים רק פעם אחת - פנטזיות

כמה חודשים בחו"ל על חשבון העבודה, חברה חדשה, קידום – מה יכול עוד בן אדם לבקש? – מרצדס חדשה, וילה בקיסריה, ילדים מוצלחים, מיליון דולר ופיל הודי קרח עם כתם בצורת ישו על המצח שלו, כדי שהילדים המוצלחים יוכלו לרכב עליו בגינה של הוילה בקיסריה, ולהבריח גנבים, בשעה שהמרצדס חונה מאחורה, ליד הבריכה – טוב....בחזרה למציאות, לא יכולתי לבקש יותר (כן יכולתי מן הסתם, אבל לשם הצניעות, לא יכולתי!).

חזרתי למשרד, היא כבר לא הייתה שם, לצערי היא עברה לעבוד בחברה אחרת. אבל בתור זוג, כמובן שזה לא מנע מאיתנו להמשיך ולהתראות מידי יום, אחרי העבודה.

עוד בימים הראשונים לאחר שחזרתי, התחלתי להבחין בשינוי שחל בהתנהגות שלה. היא נעשתה חסרת סבלנות, והתשוקה שמלאה אותה בתקופה שלפני הנסיעה כאילו מעולם לא הייתה.

היא מבחינתה, הכחישה כל שינוי, וטענה שהכל בראש שלי (בראש שלי?? - אין כלום! על מה היא מדברת?? – הלוואי שהיה לי שם משהו).

המשכנו להיפגש ולצאת, כאילו לא קרה כלום. מול החברים התנהגנו כרגיל, וכשהיינו לבד, את המתח באוויר סופרמן היה יכול לחתוך באמצעות מבט לייזר בודד.

אבל אז כבר לא היינו לבד....בעיה. למרות שת'כלס אם תחשבו על זה....שלישיה עם סופרמן :) ... חבל שCat Woman לא הצטרפה לחגיגה... :)

בחזרה לסיפורנו, הגב ששבר את קש הגמל היה כשזה התחיל לבוא לידי ביטוי בסקס שלנו. לא יכולתי להמשיך ככה...החלטתי שאני חייב לגלות מה קרה, בטוח קרה משהו כשלא הייתי בארץ.

כמה ימים אחר-כך, היא באה כהרגלה לישון אצלי, עם התיק הכתום-מזעזע שלה, מלא בשטויות שמעולם לא הבנתי מה הם עושים אצלה בתיק שהיא סוחבת איתה לכל מקום.

הלילה היה לילה טיפוסי, שנינו שוכבים על הגב, כל אחד בחצי שלו במיטה, מביטים לתקרה, מנסים להבין איך הגענו למצב הזה....כמה פוטנציאל היה לקשר....

- "אולי קשרים שמתחילים בסערה נגמרים כך גם כן?"

בבוקר קמנו בשקט, ויצאנו כל אחד לדרכו...בלי הרבה דיבורים, הרבה שתיקה ומתח באוויר, כפי שהתרגלנו לאחרונה.

כשחזרתי הביתה מהעבודה, הבחנתי בפתק מתחת למיטה, לא נראה מוכר, כנראה נפל לה מהתיק כשהוציא את אחד מהדברים הלא קשורים שהיא שומרת בתיק שלה...כנראה לא שמה לב בגלל החושך בחדר.

בפתק היה כתוב "מתי שוב?, היה לי כיף ועבר הרבה זמן!, מתגעגע, ערן"

- "מי זה הערן הזה?? ולמה בדיוק הוא מתגעגע?? !@##$#%%$@!#"

הייתי חייב להמשיך לחקור, לפחות כבר היה לי כיוון ומטרה – ערן.

שאלתי אותה על אנשים מהעבודה החדשה, היא זרקה שמות, ערן לא היה ביניהם...

אני: "אין שם גם אחד בשם ערן?"

היא: "אהה כן, בטח, יש ערן. מאיפה אתה יודע?"

אני: "שמעתי אותך פעם מזכירה את השם שלו בשיחה עם חברה מהעבודה"

היא: "אהה, אוקיי, כן, אנחנו מדברים לפעמים, ידידים"

אני: "רק ידידים?? ולא שכבת איתו יא חתיכת זונה ?? אל תשקרי לי!!"

טוב נו, את המשפט האחרון לא באמת אמרתי לה....אבל חשבתי על זה!

באחד הימים שישנתי אצלה, בזמן שהיא התקלחה (למזלי היא בת , ובנות מתקלחות כאילו אנחנו בשוויץ, היה לי הרבה זמן לבד), רחרחתי מסביב לשולחן העבודה שלה, חיפשתי רמזים....פתאום תפס אותי דף שבלט טיפה מהערימה, ובחלק שבלט היה כתוב "ער"....הופה! תפסתי אותה! , מתכתבת איתו? ועוד מדפיסה מכתבים שלהם??

הוצאתי אותו מהערימה הרמתי והתחלתי לקרוא. היה כתוב שם "ערבים",מצוין, הלך הרמז ובנוסף יצאתי "משה, מלצר מחולון" (מהישרדות! כלומר, טמבל). המשכתי לעיין במכתב, מסתבר שזו בכלל התכתבות בינה ובין חברה ותיקה מהתיכון, הן מדברות על כל הנושאים בעולם, אישיים וגם כאלו ברומו של עולם – אני מדבר על כוכב נולד 1 כמובן (כן כן, זה היה מזמן, כשלנינט עוד היה כבוד עצמי).

בהמשך השיחה הן גלשו לנושאים קצת יותר פרטיים, על הדייטים האחרונים של החברה, קצת רכילויות....ומה? מה כתוב פה בסוף??

          - "כוס@!$#$%^^$%^@#$@$$@#$!@#!@#!@#%#$@$@#!"

הם שכבו.

לא יכולתי לעמוד בזה, הלכתי.

כשהיא יצאה מהמקלחת וראתה את המכתב גלוי על השולחן, סביר להניח שהיא הבינה, אחרת היא הייתה יוצאת ויקה....רק שלצערי היא לא בולעת כל דבר כמו ויקה (הסבר רציני, הסבר משעשע).

לא דיברנו כמה ימים, ולהפתעתי – היא נשברה קודם, רצתה להיפגש,

קבענו מקום וזמן ונפגשנו.

זה לא היה קל, היא הודתה, ופרצה בבכי היסטרי, נתתי לה סטירה חזקה, היא עפה על הרצפה, יריתי בה 3 פעמים וברחתי מהמקום.

למזלי, ולמזלה, השורה האחרונה הייתה רק בראש שלי...זה מה שרציתי לעשות, אבל אני לא טיפוס כזה, אז במקום לחסל אותה ולברוח מהארץ, נתתי לה נשיקה בלחי ושאלתי אותה מה היא רוצה לעשות – להמשיך או לחתוך?

מסיבה לא מוסברת היא הגיבה ואמרה "תן לי בבקשה מנת פלאפל, קצת חריף והרבה טחינה מעל".

נתתי לה, היא אכלה ומיד כשסיימה , שאלתי שוב – את רוצה להמשיך או לחתוך?

היא רצתה להמשיך, ולא ידעה איך זה קרה לה – הוא פיתה אותה,

מסתבר שהוא ידע עליי, וניסה לשכנע אותה שהוא יותר טוב בשבילה. כנראה שהצליח...לפחות השיג את אחת מהמטרות שלו.

המקרה הזה לא היה הפעם הראשונה שלה...

היא הבטיחה להשתנות, ואני הבטחתי לסלוח לה...לא יכולתי לוותר עליה, לא ברור לי למה, אבל אהבתי אותה ורציתי אותה כ"כ, והייתי מוכן לוותר לה על הכל, לא משנה כמה קשה זה היה עבורי.

היא עזבה את החברה בה עבדה, וניתקה את הקשר עם ערן.

היא אכן השתנתה...לפחות למראית עין...או שהיא רק למדה להסתיר את זה יותר טוב...

מה אתם חושבים? מה הייתם עושים במקומי?