כך, ממש כמו שאומרת הכותרת אני מתחילה לגלות את עצמי מחדש.

את אומץ הלב שאף פעם לא היה לי , את הרצון להצליח ולהתקדם בחיים. אבל מעל הכל אני מתמודד עם הפחד הכי גדול שיש לי כרגע וזה, אנשים.

כן, זה נשמע ממש דבילי, אבל נכון לגמרי.  אין לי מושג ממה הפחד הזה כנראה שהוא  נובע מהצקות והשפלות שחוויתי כנערה ע"י תלמידים בבית הספר.

ואפשר לומר שלא ממש שתפתי אף אחד והייתי תקועה בעולם משלי והנה עכשיו בגילי אני מפחדת אפילו לעמוד מול מוכרת בקיוסק ולקנות מסטיק.

עם הזמן הפחד שלי  התחיל להעלם אבל עדיין הוא קיים , מתון יותר אבל קיים.

זה ממש מביך שאני צריכה לכתוב את זה אבל אומרים לי הרבה שלהודות בבעיה היא דרך התמודדות מועילה יותר מלהתכחש לה.

אז, נעים מאוד אני היא- האישה שהיא גם כך וגם קצת אחרת.. בת 25 ומפחדת מאנשים.

טוב , זה סוף הפוסט להיום.

פתטי אה...