לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה



Avatarכינוי: 

בת: 39

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

הבלוגים הקבועים שלי
קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    פברואר 2010    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28      

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

2/2010

חג פורים שמח + יום הולדת שמח לאחותי :)


 

שלום לכולם,  כפי שכבר בוודאי הבנתם מן הכותרת.

את הפוסט הבא חלקתי לשניים.

 

בחלק הראשון , ברכה קצרה לאחותי הצעירה שחוגגת היום יום הולדת..

בחלק השני, חוות דעתי על החג השנה.

 

 אז, נתחיל...

 


 

 

 את החלק הזה אני רוצה להקדיש לאחותי הקטנה שחוגגת היום 13 שנים .

 

 

 

מי יתן ותדעי רק דברים טובים ואושר ישרור בליבך תמיד.

 

אוהבת אותך מאוד  

 

                                      אחותך הבכורה.

 

 

 

 


 

והנה נכנס לו פורים, החג שבו כולם מתחפשים ומעבירים משלוחי מנות ורק אני יושבת בבית עם שפעת ובחילות.

אבל זה לא ממש ברוח החג אז החלטתי שלא להתלונן ובמקום זאת לשמוח בשמחת אחותי הצעירה (שחוגגת היום יום הולדת)  אשר התחפשה לשפן ואני חייבת לציין הייתה אחת התחפושות המושקעות שראיתי ( ולא מדובר רק בשפן עם אוזניים וזנב). ואחותי בת הזקונים שהחליטה להתחפש בסופו של דבר לשלגיה, לא כל כך מקורי אבל בכל זאת רעיון חביב למדי.  מי היה מאמין שכיום מוציאים תחפושות מהאגדות גם לנערות ואנשים מבוגרים.

כולי תקווה שמזג האוויר לא יהרוס את מצב רוחן ואת חגיגות העדלאידע אשר מיועדות לביטול אם ירד גשם.

 

וובכן, נדמה לי שזה הכול. אני לא ממש טובה בכתיבת פוסטים אישיים.

 

 בנימה אופטימית זאת ברצוני לאחל לכולם חג פורים שמח ומלבב

 

 

 

 

 

וובכן, זה הכול בנתיים .  

 

     

 

                       אז, עד הפעם הבאה...

 

 

                                                 

 

 

נכתב על ידי , 26/2/2010 10:57   בקטגוריות אופטימי, שחרור קיטור, אישי  
10 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של האישה שהיא גם כך וגם קצת אחרת. ב-1/3/2010 12:19
 




שלום לכולם ,

 

הפעם החלטתי להעלות עוד קטע קצר שנכתב במעט ההשראה שנותרה לי .

 

תהנו...


 

בובת סמרטוטים כנועה

 

 

אני יושב כאן בחדר. הדמעות שוטפות את פני, מאיימות לחנוק אותי.

שוב עשיתי טעות, שוב נתתי לרגשותי לשלוט במעשי.

מדוע הייתי צריך לנהוג בפזיזות,מדוע למען השם הייתי צריך לומר לך את האמת.

אבדתי אותך פעם אחת לפני שנים ועכשיו, אבדתי אותך שוב.

" שוב התחלת לומר שטויות?" נזפת בי בכל פעם שאעזתי לפלוט משפט מגוחך כגון; אני אוהב אותך.

ומייד לאחר מכן עזבת אותי לחודשים. לדברייך, על מנת שאלמד לקח.

היית חוזר לאחר מכן,מוכן לנסות שוב, מוכן לתת לי לבלות במחיצתך.

אך אני לא יוכלתי לשבת בשקט, כמו בובת הסמרטוטים שציפית ממני להיות.

אני יושב כאן עכשיו ותוהה מדוע, לא יכולתי להיות כמו שרצית שאהיה, קר וענייני.

מדוע איני יכול להתמסר בשתיקה, להנות ממגע ידיך על גופי,שפתייך על שפתי ולא לומר דבר.

מדוע בכל פעם שפתחתי את פי במטרה לקרבך אלי השגתי בדיוק את ההפך.

הודני יושב כאן בחדר, על המיטה לחיי מכוסות דמעות.

ליבי מנופץ לרסיסים, כל אחד מהם חודר ומכאיב.

אחכה לך בסבלנות, אחכה לפעם הבאה שבה תבוא אלי.  

מוכן להתמסר בשתיקה, מוכן להיות בובת סמרטוטים כנועה.

אעשה הכול כדי שהפעם תשאר לתמיד.

 

 

alone Pictures, Images and Photos

 

 

 

 

וובכן, זה הכול בנתיים .  

 

     

 

                       אז, עד הפעם הבאה...

 

 

                                                 

נכתב על ידי , 23/2/2010 12:12   בקטגוריות אהבת גברים, טראגי, מקורי, סיפרותי, פסימי, אהבה ויחסים  
5 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של מה זו ההרגשה הזאת ? ב-23/8/2010 02:55
 




 

לפני  הכול,  הייתי רוצה לשלוח תודה ענקית לayano_chi  המקסימה.  שנוסף על היותה אחת הכותבות המופלאות ביותר שהכרתי.

גם אחראית לעיצוב החדש והמקסים שלי, המוני תודות לך יקרה  .

 

 כמו שבוודאי כבר שמתם לב, נוספו להן רשימות חדשות לבלוג. אתם מוזמנים להביט בהן ואולי כך להכיר אותי טוב יותר.

 

ועכשיו ברשותכם אני רוצה לעבור למשהו אחר; את הקטע הבא כתבתי ישר מהלב והוא מתקשר לפטירתו של אבי ז"ל, שעזב אותנו לפני כארבע שנים.

 


געגועים

 

אני יושבת כאן, בחדרי הקט מביטה על תמונתך ונזכרת, ליבי מתמלא געגועים.

געגועים לתקופה בה הכול היה שונה ואחר, אתה ההייתה כאן.

נוכחותך כמו עטפה את כולנו ומילאתה אותנו תחושת ביטחון.

תמיד ישבת בשקט ושמעת את כל צרותינו, גם אם היו לך שפע צרות משלך.

כמעט אף פעם לא התלוננת לפנינו על מה שהטריד את מנוחתך אלה תמיד הושטת יד לעזרה.

נופל לבדך אל החשכה של הייסורים והמצוקה.

חיוך הרחב עדיין שמור בזכרוני, הדברים שאמרת, הדברים שעשית לא היו בהם אפילו שמץ של אנוכיות.

אז למה ?, למה דווקא אתה היה זה שהלך ראשון ?

משאיר את כולנו מאחור. שבורי לב, קמלים בעלדיך.

אני עדיין יושבת כן בחדרי ותוהה למה ואיך זה שתמיד האנשים טובי הלב הולכים ראשונים.

ליבי עדיין מלא געגועים.

 

 

 

 

וובכן, זה הכול בנתיים .  

 

     

 

                       אז, עד הפעם הבאה...

 

 

                                                      

 

 

                                                           

 

 

 

 

 

נכתב על ידי , 17/2/2010 06:43   בקטגוריות פסימי, שחרור קיטור, מקורי  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של האישה שהיא גם כך וגם קצת אחרת. ב-23/2/2010 11:39
 




 

שלום לכולם ,

 

הפעם החלטתי להעלות עוד קטע קצר שנכתב במעט ההשראה שנותרה לי .

 

תהנו...


 

אהובי היקר,

 

אתה שנמצא איי שם, איך עובר עליך זמנך בחיפוש אחר הרפתקאות?.

האם הפלגת למקומות רחוקים במסעותיך והלכת על פני מקומות אקזוטים ונופים מרהיבים?.

האם  טעמת מאותם מאכלים טובים ומעוריי תאבון, אשר אומרים שקיימים בארצות רחוקות אלו ?.

האם פגשת נשים נאות ומעניינות וחלפת על פניהן בסערה משאיר אותן עם לב שבור ובעלים נרגזים, כפי שאני מתאר כי עשית?.

איכן אתה מבלה את לילותך, אוהבי המרוחק?.

האם אתה חולם עלי, כפי שאני מבלה את לילותי בחלומות עליך?.

האם גם אתה מתגעגע אלי וחושק בקרבתי, כפי שאני חוקש בשלך?.

האם את עדיין אוהב אותי, כפי שאני אוהב אותך ?.

או שאולי, שכחת את פני כבר מזמן ומצאת לעצמך אדם אחר לאהוב, משאיר מאחור רק זיכרונות ואת ליבי מלא הגעגועים.

אני רוצה להאמין שלא. אך עבר זמן רב מאז עזבת ועדיין, אינך משיב למכתביי והגעגועים שלי רק הולכים ונעשים גדולים יותר .

איני יודע עוד כמה זמן אוכל להכיל את כל האהבה הזו שבתוכי, עד כה צלחתי בכך רק בקושי.

וובכן, אהובי המרוחק. הגיע הזמן עבורי להניח את העט ולחפש את מפלטי בשינה.

מחר יהיה יום חדש.  ומי יודע ?, אולי מחר יגיעו חדשות ממך.

ואולי, רק אולי, יתמזל מזלי ומחר תעמוד מולי במלוא הדרך, מחייך אלי את חיוך המפתה.

 אותו חיוך מלא אור שכבש את ליבי בסערה.

 

ליל מנוחה אוהב ליבי, באיכן שלא תיהיה.

 

                                             אוהב אותך לנצח.

 

                                                            כריסטופר.

 

 

 

וובכן, זה הכול בנתיים .  

 

     

 

                       אז, עד הפעם הבאה...

 

 

                                                           

 

נכתב על ידי , 16/2/2010 07:03   בקטגוריות אהבת גברים, מקורי, אהבה ויחסים, אופטימי, סיפרותי  
11 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של האישה שהיא גם כך וגם קצת אחרת. ב-17/2/2010 07:50
 



לדף הבא
דפים:  

8,870
הבלוג משוייך לקטגוריות: 20 פלוס , סיפורים , פאנפיקים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להאישה שהיא גם כך וגם קצת אחרת. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על האישה שהיא גם כך וגם קצת אחרת. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)