שלום לכולם,  את הפוסט הבא אני רוצה להקדיש לאחי הצעיר שהיום חוגג 19 שנים.

לאחי היקר, המון המון מזל טוב על יום הולדת ה-19, עד 120 שנה.

גדלת והתבגרת, היום בהחלט הפך הגולם לפרפר יפייפה שכבר מוכן לפרוס את כנפיו ולחקור את העולם.

הרבה בריאות, אושר וגם מעט עושר לא יזיק .

מי יתן וכל שאיפותייך ימולאו וכל חלומותייך יתגשמו.

אוהבת אותך מאוד  

                                      אחותך הבכורה.

וובכן, זה הכול בנתיים.

                       עד הפעם הבאה...

1. כמה בלוגים יש לך?

 המ.. חמישה; בלוג פרטי(זה),בלוג סיקורים, שני בלוגי סיפורים ובלוג סיפורים משותף.

 2. כל כמה זמן את מפרסמת פוסט חדש?

תלוי, בדרך כלל תוך שבועיים שלושה אבל מעדכנת כמה שיותר.

 3. איך מגיעים לך רעיונות לפוסטים חדשים?

 בעיקרון רוב הפוסטים שלי הם סיפורים שכתבתי. בנוגע לפוסטים פרטיים אני כמעט ולא כותבת, במקום זה אני מפרסמת קטעים קצרים.

 4. מהי ההפסקה הכי גדולה שעשית בין פוסט לפוסט?

חצי שנה וגם זה היה בגלל שניתקו לי את האנטרנט.

 5. פרסמת פעם פוסט שאת מתחרטת עליו?

לא, עד כמה שאני יודעת?

 6. האם את מעדיפה הרבה כניסות לבלוג ומעט תגובות, או הרבה תגובות ומעט כניסות?

בעיקרון הייתי מעדיפה שיהיו שווים. אבל יותר חושב לי שאנשים יקראו את מה שאני כותב ויגיבו על זה. מאשר שיכנסו יסתכלו על הבלוג ויברחו.

 7. את מגדירה את עצמך כמכורה לבלוג?

חח אפשר לומר.

 8.מי יודע על הבלוג שלך?

אף אחד שמכיר אותי.

 9. איזה בלוגים את קוראת?

בעיקרון, אני קוראת כל סוג של בלוג, סיפורים פרטי, סיקורים, ביקורות. מה שחשוב לי היא איכות הכתיבה והיכולת של הכותב להדביק את עייני למסך.

 10. איזו עיצה היית נותנת לבלוגר מתחיל?

בתור התחלה, לא לפתוח יותר מבלוג אחד...

וובכן, זה הכול בנתיים.

                       עד הפעם הבאה...

יזכור ה'  ולא ייתן לנו לשכוח, את אלו הנופלים במלחמות ההגנה על המולדת ואת אלו  שנהרגו בפעולות איבה.

אשר רק בזכותם אנחנו חיים היום בארצנו.

מי יתן ונשמתם תזכה למנוחת עולם ועל רוחם תבוא שלווה.

יהיה זכרם ברוך...

מטרד

תמיד הזזת אותי הצידה, כמשהו לא חושב, כעוד אחת מהאנשים אותם פגשת בימיך העסוקים.

הייתי שם בכל רגע בו היית זקוק לאוזן קשבת או סתם, מישהו לצעוק עליו.

הייתי שם בימים, הייתי שם גם בליילות,  יושבת ומקווה שתביט אלי ותראה אותי כמו שהייתי.

ולא כמו שהייתי בעיינך, כמטרד.

אבל אתה בשלך, עסוק בעצמך, בכאבך, בבעיותך ולא רואה אותי.

אני, שהשתקתי את כאבי ובעיותי, אני שנתתי הכול כדי שאתה תפרח ותסגסג.

אני שבעיינך נראת כלא יותר מסתם מטרד.

וובכן, זה הכול בנתיים.

                       עד הפעם הבאה...