אני ממש איכזבתי את עצמי..
ועכשיו גם אתכן, אני רציתי לעשות צום וממש לא הלך לי..
אמא שלי באה הביתה עם עוגיות מעדנים וכל החרא הזה,
מזל שלא עליתי, אבל חבל שלא ירדתי,
אני ממש רוצה להמשיך להרזות אבל כל המן מישהו הורס לי.
בקשר למבחן שהיה לי היום, הלך לי טוב, אני מקווה שאני אצליח,
אני רק צריכה ציון מעל 75 ואני הקבצה א'=]
הבעיה שאני עכשיו כל היום בדיכאון, אני לא יוצאת מהבית, לא ניפגשת או מדברת עם חברות, אני לא מסוגלת אני ממש רוצה, אבל כשאני כמעט יוצאת אני פתאום חושבת על הניתוח, על הגוף השמן שלי, ופשוט זה מדכא אותי, אולי זה נישמע סתם, אבל זה ממש מדכא! בערך חודש אני לא יוצאת סתם באמצע השבוע, אני יוצאת רק בימי שישי, וגם אז אני לא כל כך נהנת, אני כל הזמן חושבת מה אני יעשה עם עצמי ואני פשוט לא יודעת.. המצב שלי ניראה אבוד
אני רק רוצה שמישהו יבוא ויתמוך בי 
ממחר אני מתחילה לשלוט בעצמי! אני אשתה מלא מלא מים, יאכל ממש קצת בארוחת ערב, ושאר היום כלוווווום! אני עוד יגיע ליעד שלי! וזה יקרה בקרוב, אני לא אשבר...