שלום לכולם =]
כאן לולי
כנראה שבכל שבוע יהיו 2 פרקים..
אני אדבר עם נועה בקשר לזה..
(נועה, אם את רואה את זה... אז לדעתי צריך לשים 2 פרקים בכל שבוע.. ולא יותר מזה)
טוב.. אז נתחיל:
מהפרק הקודם:
נטלי הלכה בצעדים דיי מהירים ואז ראה אותה נרקומן, עקב אחריה, והקדים אותה
הנרקומן תפס אותה וסתם לה את הפה שלה שלא תוכל לצרוח.
הוא לקח אותה למקום שאפ'חד לא יוכל לראות אותם.
באותו הזמן הנער מהכתה שלהן, שהסתכל על נטלי כל הזמן, היה בסביבה ושמע כל מיני צעקות, הוא הלך בעקבות הצעקות האלה, וראה...
פרק 3:
שהנרקומן מנסה לאנוס את נטלי.
הנער מהכיתה קפא במקומו ולא ידע מה לעשות.
הוא הסתכל מסביבו במהירות והצליח לראות מבעד לסמטה החשוכה תא טלפון.
הוא רץ עליו והקיש 100 (כשמתקשרים למשטרה אז לא צריך כרטיס ולא כסף...)
"הלו?" ענו לו.
"שלום.. ברחוב 'הנשיא 397' מנסים לאנוס ילדה!-!-!" צעק הנער.
"אנחנו כבר בדרך!" אמרה המזיכרה וניתקה.
הנער לא ידע מה לעשות עם עצמו..
הוא עמד במקום עם אור.. ככה שאנשים יראו אותו..
תוך דקות ספורות המשטרה הגיעה.
"איפה הילדה?" צעקו מרחוק.
"שם!" אמר הנער והצביע לעבר הסמטה.
השוטרים רצו בכל המהירות וראו את נטלי בורחת מהנרקומן שהיה כביכול שיכור.
"עצור! אתה עצור!-!-!" צעקו השוטרים ורדפו אחרי הנרקומן.
הנרקומן התעלף תוך דקות ספורות ונפל על הרצפה.
השוטרים שמו עליו אזיקים והכניסו אותו למכונית.
שוטר אחד התקרב לנטלי שהתעייפה מהבריחה.
הוא קרא לעזרה ראשונה והתחיל לשאול את נטלי שאלות, בזמן שהעזרה הראשונה
ניקטה עם אלכוהול את הפצעים של נטלי מהמכות של הנרקומן,
ושוטר אחר התקשר להוריה של נטלי.
לאחר מספר דקות הם התקרבו לנער המבוהל מהמחזה ושאלו אותו גם שאלות.
נטלי לא הבינה מה הנער מהכיתה עושה שם ולמה השוטרים שואלים אותו שאלות.
אבל היא הבינה שיש בו משהו מיוחד.
משה שהיא לא ראתה באף נער.
אבל היא לא ידעה שזו: אהבה.
השוטרים החזירו את נטלי והוריה לביתה וכך גם את הנער.
~~~
יום למחרת נטלי לא הלכה לבצפר.
~~~
עדי שמעה על הארועים מאתמול מהוריה והחלטיה שבאותו הערב לא תתקשר כדי שנטלי תנוח..
אבל הבטיחה לעצמה שאחת ההפסקות היא תצלצל לנטלי לשאול מה שלומה.
וכך עשתה, היא התקשרה על נטלי ושאלה מה שלומה.
"בסדר... היה קצת מפחיד אתמול..
תגידי את זוכרת את הילד הזה שישב אתמול בכיתה בהפסקה?" שאלה נטלי.
"זה שישב וכתב משהו במחברת?" שאלה עדי את נטלי
"כן... אז אתמול שמעתי שהוא זה שהזעיק את המשטרה כדי להציל אותי.." אמרה נטלי בלבביות.
"יפה מצידו. היום הו גם לא בא" אמרה עדי
-שתיקה קצרה-
"טוב, נטלי, נגמרה ההפסקה.. אני חייבת לזוז לכיתה. ביי. תרגישי טוב" אמרה עדי במהירות
"טוב. בי, בהצלחה" אמרה נטלי וניתקה
~~~
נטלי ירדה למטה, לקחה פחית קולה, התיישבה מול הטלוויזיה והתחילה לחשוב על מה שקרה אתמול, מנסה לעקב זאת..
אך, לא הצליחה. היא שמעה צלצול בדלת.
'מי יכול לבוא לפה בשעה כזאת שכולם או בעבודה או בלימודים?' חשבה נטלי.
היא הביטה בעינית וראתה את הנער מהכיתה.
היא פתחה את הדלת וחייכה בבישנות.
"היי.. רציתי לשאול מה שלומך..." אמר הנער בבישנות.
"אמ.. נחמד. אתה רוצה להיכנס?" שאלה נטלי
"אמ.. אם את מתעקשת..." חייך הנער,
נטלי צחקקה ופתחה את הדלת לרווחה כך שהנער יוכל להיכנס.
נטלי הלכה למטבח והביאה עוד פחית של קולה לנער.
"תודה" אמר הנער
"אז.. איך קוראים לך?" שאלה נטלי את הנער.
"תומר. ולך?" ענה תומר
"נטלי. נעים מאוד, תומר" אמרה נטלי והושיטה את ידה ללחיצה.
"נעים מאוד, נטלי" אמר תומר והושיט את ידו חזרה ללחוץ את ידה של נטלי.
"תודה שהתקשרתה אתמול למשטרה" חייכה נטלי אל תומר
"אין על מה" חייך תומר בחזרה.
-הייתה דממה-
נטלי הסתכלה על תומר שהתסכל על נטלי והם חייכו אחד לשני
נטלי התקרבה לתומר, ותומר לנטלי.
הם עצמו את עיינים.
ו...
זהו.. כאן נגמר הפרק ה-3 - הנער.
מקווה שאהבתם =]
אז מה שנשאר לכם לעשות.. זה רק להגיב
אני גם מחכה לפרק הבא מנועה =]
3>
עד הפרק הבא =]
~~~
ועכשיו.. כל מי שמגיב מקבל קישור(פה)+תגובה (בבלוג שלו):
חמשת הראשונים בגודל הזה:
קישורים למגיבים
חמשת המגיבים הבאים בגודל הזה:
קישורים למגיבים
[לא כולל התגובות שלנו!!!]
וכל השאר בגודל הזה:
קישורים למגיבים
לביוווווו!!!!
עד לעדכון הבא =]
מואההההה
קישורים למגיבים:
http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=435712
http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=485621
http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=538244
http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=508552
http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=542426
http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=529394
~~~~~~
עריכה:
לו?! מה שרשמת בהתחלה את צודקת!!!
כי אין בכלל גם תגובות!!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
