כל הדברים גדולים כקטנים

הנה פותיתי במבצע בשקל ועיתון הארץ נוחת בכל בוקר על שולחני, מציע חומר לתגובות.

בשם הרחבת הדעת וחשיפה אל העולם מפרסם העיתון מדור ושמו "היום לפני". הזדמנות מצוינת לציין, להזכיר או ללמד אירועים חשובים ומעניינים. ובכן, מה קרה היום לפני 20 שנה? - הקריאה לחקור את "הפתעת אוקטובר" (?).

השכילו ושמעו, בקיצור נמרץ מאד. לאחר מהפכת חומייני באיראן השתלטו האיראנים על שגרירות ארה"ב והחזיקו בעובדיה כבני ערובה למשך 444 יום. ארה"ב תחת ממשל קרטר לא הצליחה להביא לשחרורם, מה שתרם להפסדו בבחירת. מיד לאחר שנבחר המנצח, רונאלד רייגן, שחררו האיראנים את בני הערובה. הסמיכות הרבה לבחירות וההשפעה עליהם הביא לעלייתה של תיאוריית קונספירציה, על פיה, השחרור ומועדו תואמו מראש עם תומכי רייגן כדי להשפיע על הבחירות. ובכן, שימו לב –

"ב-6 ביולי 1991 קרא לי המילטון, ראש ועדת המשנה של בית הנבחרים לענייני המזה"ת, לחקור את הפרשה. כעבור זמן קצר בקשתו אושרה, וצוות של כמה עשרות חוקרים בתקציב של מליוני דולרים החל בודק עדויות מרחבי העולם".

זהו לדעת עורכי הארץ, אירוע מכונן וחשוב שיש להקדיש לו חצי עמוד. מעתה שננו וזכרו וספרו לילדיכם – ב- 7.7.1991, נשמעה הקריאה לחקור את החשדות.

אני חושב שיש כאן תפיסה הסטורית מאד מאד משובשת. אני בספק אם התאריך הזה היה מופיע אפילו בביוגרפיה של לי המילטון, מי שהיה ראש ועדת המשנה וגו'.

אם חייבים לעמוד במשימה ולספר דבר מה שקרה ב-7.7 אפשר בין היתר להעזר בויקיפדיה. בסה"כ לא ממש תאריך גורלי, אך בכל זאת אפשר להזכיר את יום הפיגועים בלונדון, כשארבעה פיצוצים ברכבת התחתית ובאוטובוסים קיפחו את חייהם של 52 אזרחים ופצעו 700. או, אם מעדיפים ארוע חיובי יותר, אפשר להזכיר את מתן העצמאות לאיי שלמה (אתר מצויין לעונה חדשה של השרדות), או את גמר המונדיאל ב-1974 כשגרמניה של בקנבאואר גברה על הולנד של יוהאן קרויף בתוצאה 2:1 (בעצם לא אירוע חיובי).

אם הארועים הרגילים דלים משהו, אפשר לציין ימי הולדת. כאן דווקא מצאתי מקבץ מרשים למדי (דבר שלא אמור להפתיע אם נזכור שכל גדולי העולם, בלי יוצא מהכלל, נולדו מתישהו, ויש רק 365 תאריכים. וכמו כן, עוד לא קם הדיקטטור, הגיבור העצום שהצליח להבטיח ולשמור את התאריך לעצמו, ולעצמו בלבד (אם כי מעשית זה פשוט למדי. הדיקטטור יכול לצוות – כל הנולד ב 7.7, היאורה תשליכוהו, וזה יהיה חג לדורות. הבעייה שתיווצר היא שיום ההולדת של המנהיג יהפוך ליום אבל. וזה מזכיר את הסיפור על הורדוס, שחשש (בצדק) שיום המוות שלו יהפוך מייד ליום של חגיגות שמחה, ועל כן ציווה לטבוח אלפי אנשים ביום מותו, כצעד מונע. מכל מקום, נשים לב כי מעשה כזה דווקא מבטיח לרבים את אותו תאריך פטירה, שזה כאמור מה שמבקש הדיקטטור התיאורטי שלנו למנוע. כיצד ניתן למנוע זאת – אינני יודע)).

מי נולד ב 7.7.?

גוסטב מאהלר, מארק שאגאל, ויטוריו דה סיקה, רוברט היינליין, פייר קרדן, רינגו סטאר, ישראל פוליאקוב, יצחק תשובה, ריקי גל, רמי פורטיס וברי סחרוב (נכון שהסוף ממש מפתיע?).

ומי מת? רשימה מרשימה הרבה פחות. 7.7 הוא יום ללידה, לא למוות.

ארתור קונאן דויל, משה שרת, יצחק גרציאני וסיד בארט. 

אגב, ועדת החקירה לארועי "הפתעת אוקטובר" לא העלתה שום ממצאים.

ועוד אגב, עם כל הכבוד, בישראל, "הפתעת אוקטובר" זה כבר מושג תפוס. (באיזה תאריך בדיוק עלתה הקריאה לחקור את המחדל?)

ועוד בעיתון, מדור יומי במוסף גלריה ושמו התעמלות בוקר. שתי שאלות טריוויה למתקדמים, (כלומר קשות בהשוואה ל-20 השאלות המאוד מוצלחות לטעמי המופיעות במוסף השבועי*). ואלו השאלות מיום ה-7.7.

1.איזה מובן משותף לאינץ' ולצול?

2.מה השוני בינהם?

ולהלן התשובות כלשונן.

1.המובן הסמנטי (שניהם מציינים אותו אורך).

2.שוני טרמינולוגי: זה מונח אנגלי, וזה – גרמני.

זכרו, אם בעוד 20 שנה ישאלו אתכם מה קרה ב-7.7 ביולי, תדעו להשיב שהארץ העלה שאלות בענייני סמנטיקה וטרמינולוגיה.

*עדכון מפתיע מה-8.7

במדור 20 שאלות, שואלת היום שאלה מספר 6 "באיזה שם נוסף מוכרת יחידת המידה צול?". כל כך פשוט. (את התשובה אני לא מגלה כאן. לא להרוס).