כל הדברים גדולים כקטנים

תשעים אחוז מהדואר שאני מקבל, מהסוג הישן, במעטפה מנייר, מגיע מהבנקים. אין יותר מכתבי אהבה.

במקום שיחוה עם אהובות, תשעים אחוזים מדקות השיחה בטלפון מתבזבזות על המתנות בשירותים הטלפוניים למיניהם.

המענה הקוֹלי, בדרך כלל איננו קוּלי. בשונה מהתפריט על מסך המחשב או הטלפון הנייד, שבאורח פלא יודע להציג מבחר אפשרויות, את כל החיים במבט אחד מהיר, וברוח התפריט, רק צריך לבחור - המענה הקולי משמיע תפריט סידרתי, והוא איטי, איטי, איטי.

יש מקומות שהתפריט נשמע כמו אתר הכרויות, שלא לומר בדיחות על בתי-זונות: אם ידוע לך מספר השלוחה, הקש אותו כעת. לעדי – לחץ אחת, לאסנת –  לחץ שתיים, למרים – לחץ שלוש, לקארין – לחץ ארבע, לנאדיה – לחץ חמש, לליאורה – שש.

או שזה דומה להשקה של שירות 144 מזן חדש, ובו ראומה אלדר מקריאה מסֵפר הטלפונים. לאודליה ומנחם אברהמי, רחוב האגס 1, חייג 9633411, לאוולין ומנחם אברהמי, רחוב האגם, אילת' חייג 4622794 וכן הלאה. ואני, מה אני יודע, בסך הכל רציתי להתלונן על חבילה שלא הגיעה.

כך אני מחכה בסבלנות לסיום כדי לשמוע: למרכזיה, הקש 0 או המתן. ואני תמיד תמה, למה "או"? מה רע ב"למרכזיה הקש 0", או לחילופין, "למרכזיה המתן"? מה אני עושה עם שתי האפשרויות?

ובזמן שאני ממתין, מה הגרוע ביותר? לשמוע הצעות מפתות ללקוחות הוט? להאזין בלוּפ לג'ינגל של בנק דיסקונט? ליפול על מכונה מהדור הישן שמנגנת ברגש דיגיטלי מהיר את    Fur Elise   של בטהובן? ואולי דווקא להתחבר ל-88 FM  , בדיוק כשמשמיעים את Stairways to Heaven  , ואז באמצע ההתמכרות לשמוע פתאום את איש השרות עונה בחביבות?

עיכוב מרגיז שבמסך לעולם לא יקרה, רק בטלפון, כשמבקשים ממני להקיש את תעודת הזהות, ובסיום להקיש סולמית. הקשתי. ואז אני נאלץ להקשיב למספר שהוקש, ולאישור להקיש אחת. להקיש את מספר הטלפון ובסיום להקיש סולמית, ואז להקשיב למספר שהוקש, ולאישור להקיש אחת. והסבלנות, מה אתה?

ועוד דבר שנראה לי מוזר. מגיעים למענה קולי, ואז שומעים – לחשבונות הקש 6, להנהלה הקש 4, או המתן. וזה חשוד מאד. למה לא "לחשבונות הקש – 1, להנהלה הקש -2"? איך הגיעו ל-6? אני חש אי נוחות בחברה כזאת. כאילו היו עוד חמש מחלקות, והיום פיטרו את כולם.

הדיון הזה נראה לי מאד אנה-כרוניסטי, בערך כמו לצפות היום באריק איינשטיין בסרט "כבלים", או נכון יותר ליצור את הסרט. ובכל זאת, עדיין נתקלים בזה יום יום. גם אצל אנשי הסמארטפונים זה כך?

כשסוף סוף חוצים את כל המהמורות והשלוחות וההודעות, מגיעים למענה המעניין והנפוץ מכולם "עקב עומס פניות גדול במיוחד, זמן ההמתנה יהיה גדול מהממוצע". נכון שתמיד, אבל תמיד, זה המענה ששומעים? מה שמזכיר את החידה הטלפונית –

למה פולניה לא עונה מייד לטלפון אלא מחכה דקה? כדי שיחשבו שיש לה בית נורא גדול

ובזמן שאתם ממתינים

עריכה:

פשוט כי היה עוד דבר אחד ששכחתי להוסיף לרשימה, ואני חושב שהוא חשוב. כי בחלק מהמקומות, מציע התפריט את האופציה הבאה: "למענה אנושי - לחץ חמש", ואני חושב כמה זה נפלא. כמה נעים לשם שנוי לזכות למענה אנושי. מה ביקשנו? קצת אנושיות.

אחרית דבר:

צחוק הגורל. היום, יומיים אחרי הפוסט, התקשרתי לבזק. גם ביקשו ללחוץ 6, גם השמיעו פרסומת, גם מוסיקה בלופ, גם ביקשו שאקשיב למספר ואקיש אחת לאישור, גם התנצלו על עומס גדול מהרגיל. ואילו בסוף היו פותרים את הבעייה - דיינו.