ביום ראשון בבקר אמא באה אלי והעירה אותי ברבע לשבע כשהייתי צריכה להיות בסניף ברבע לשש (!) וממש נלחצתי, קיצר התקשרתי לשושי (הקומונרית) ובכלל הגעתי לטלפון של שרית, הקומונרית הקודמת.. פאדיחה, התקשרתי לשושי והם אמרו לי שהם יחכו לי. הגעתי ונסענו. הנהג שלנו היה כזה מעאפן והוא לא הרשה לנו להעלות תיקים, הייתי יכולה להעיף לו איזה אגרוף. קיצקוץ, עצרנו ב"אלונית" בכביש 6, נכנסנו וקנינו כל מיני דברים טעימים ואכלנו ארוחת עשר וראיתי שם מקרר עם פול גלידות של בן וג'רי =Pורציתי לקנות אבל בסוף לא קניתי... נסענו ואז עשינו את המסלול. לקראת סוף המסלול הייתה מן מגלשה כזאת גדולה מסלע וזה היה מזה כיף ואח"כ הייתה מערה כזאת חשוכה עם עטלפים וחוצמזה היא לא הייתה משו... בסוף שבט נבטים בנות הגיע וחיכה לנו ליד האוטובוס ואחת הילדות שם אמרה לי שהיא דיברה עם הלל (הלל- הצטרפה לכיתה שלנו באמצע כיתה ג' וגם לשבט אחרי שהיא חזרה מאנגליה משליחות של שנה וחצי ובתחילת שנה עברה למעלה גילבוע) ואני חיפשתי אותה שעה. הגענו למאהל והתמקמנו...
אין לי כוח להמשיך אז אני אמשיך מחר ואולי אני יעלה גם תמונות..
בבלוג זה
בכל הבלוגים
נסענו ואז עשינו את המסלול. לקראת סוף המסלול הייתה מן מגלשה כזאת גדולה מסלע וזה היה מזה כיף ואח"כ הייתה מערה כזאת חשוכה עם עטלפים וחוצמזה היא לא הייתה משו... בסוף שבט נבטים בנות הגיע וחיכה לנו ליד האוטובוס ואחת הילדות שם אמרה לי שהיא דיברה עם הלל (הלל- הצטרפה לכיתה שלנו באמצע כיתה ג' וגם לשבט אחרי שהיא חזרה מאנגליה משליחות של שנה וחצי ובתחילת שנה עברה למעלה גילבוע) ואני חיפשתי אותה שעה. הגענו למאהל והתמקמנו...