אלף רגשות ממבט אחד - פרק 5

בפרק הקודם:

הוא הפיל אותה על המיטה וקירב את ראשו קרוב לראשה כך שהיא יכלה

להרגיש את נישמותיו.. היא לא יכלה לעמוד בזה וכרחה את ידיה מאחורי

עורפו ונישקה אותו נשיקה לוהטת, היא יכלה להרגיש שהוא מחייך.

המשך:

לילך:" אני אוהבת אותך" היא לחשה לו לאחר שהתנתקו

אורן:" אני יותר" הוא התקרב אליה שוב, אחז בצידי ראשה של

לילך ומשך את הנשיקה , מרגיש את חום גופה בפיו .

טל:" לילך?!" היא שאלה כשנכנסה לחדרה ופיה פתוח

אורן ולילך מיד התנתקו אחד מהשני והסתכלו לכיוון הדלת..

לילך:" למה את לא דופקת בדלת לפני!? " היא זעפה בה

טל:" אני הולכת, אני הולכת " היא הרגיעה את לילך

אורן:" טוב, אני חושב שאני אלך עכשיו" הוא חייך חיוך מבוייש

הוא לקח את ילקוטו וירד למטה כשלילך לפניו.. היא פתחה את הדלת

ושניהם יצאו החוצה..

אורן:" היה כייף" הוא חייך

לילך:" מאוד" אמרה ונישקה אותו רכות על שפתיו

אורן:" ביי נדבר מחר " הוא אמר לה תוך כדי שהוא מלטף את פניה

לילך:" ביי" היא לחשה מהופנטת מיופיו

אורן הלך ולילך נכנסה חזרה לביתה.

-לילך וטל-

טל:" מי זה היה הבחור הזה?" היא שאלה בסקרנות רבה

לילך:" חבר שלי " היא חייכה לעצמה ונראתה בעננים

טל:" באמת? וואי אני כ"כ שמחה בשבילך! " היא קפצה על

לילך וחיבקה אותה חזק..

לילך:" תודה " היא חייכה חיוך מתוק ועלתה לחדרה.

-לילך-

לילך נשכבה על מיטתה והמחשבות על אורן הציפו את ראשה

כשפתאום הפלאפון שלה רטט ועל הצג היה רשום "התקבלה הודעה

חדשה מאת אורן"

ובהודעה היה רשום:" אני מתגעגע, רוצה לבוא אלי עכשיו? "

לילך קראה את ההודעה והשיבה לו:" גם אני.. אני עוד רבע

שעה אצלך(: " היא שלחה וחייכה לעצמה.

אורן:" אוקיי יפה שלי אני מחכה לך(: " הוא השיב לה.

לילך נעמדה מול הארון הפתוח ובהתה בבגדיה כשלבסוף

הוציאה חולצה ארוכה בצבע שחור עם הדפס חמוד

של כלב, מכנסיי ג'ינס בהירים משופשפים וסווטשרט בצבע לבן.

נעלה את נעלי הבובה הסגולות שלה ויצאה לכיוון הבית של אורן.

-אורן ולילך-

לילך דפקה בדלת.

"פתוח" נשמע קול מוכר צועק מבפנים

לילך פתחה בזהירות את הדלת כשעייניה בוחנות את המקום.

אורן:" יפה שלי! " הוא ירד מהמדרגות וניגש אליה בזרועות פתוחות.

"התגעגעתי אלייך, את יודעת?" הוא לחש לה בעודם מחובקים

"גם אני" היא אמרה ונשקה לו רכות על שפתיו

"בואי" הוא אמר ומשך בידה לכיוון חדרו

-בחדר של אורן-

לילך התיישבה על המיטה ואורן התיישב לידה.

 אורן:"רוצה לשתות משהו?"

לילך:" לא תודה, אני לא צמאה" היא חייכה חיוך מתוק

אורן:" טוב אני בכל זאת הולך להביא לנו איזה משהו לנשנש" הוא ציחקק

לילך:" אם אתה כ"כ מתעקש"

אורן ירד למטה ולילך בחנה טוב טוב את חדרו..

היא התיישבה על כיסא מול המחשב וגלשה באינטרנט עד שעלה

חלון הודעה של האייסיקיו, ועל החלון היה רשום "שרון"

היא הסתכלה על החלון לכמה שניות.

הסקרנות הרגה אותה מבפנים והיא פתחה את חלון ההודעה וקראה.

" מאמי מחר ב3 מאחורי הבצפר..." היא לא הספיקה לסיים לקרוא

 ואורן ניכנס לחדר עם בקבוק קולה, שתי כוסות ובמבה.

אורן:" מה קרה קטנה שלי? " הוא שאל בדאגה

לאחר שראה את לילך יושבת מבוהלת מול המחשב.

לילך:" לי? לא, כלום " היא מהרה לענות

אורן:" אם את אומרת אני מאמין לך" הוא חייך והתיישב על המיטה

אורן:" בואי שבי לידי" הוא אמר בקול תינוקי וציחקק

-לילך-

המחשבות על ההודעה לא הרפו ממנה..

היא הסתכלה על אורן כמה שניות ושקעה בתוך עייניו.

ואחרי כמה שניות המחשבות על אותה ההודעה שראתה פסקו.

היא קמה והתיישבה לידו.

אורן מזג לשנייהם קולה ופתח את שקית הבמבה שהביא..

הוא הגיש לה את הכוס וזרק במבה אחת אל תוך פיו.

הם שתו ואכלו עד שנשארה רק במבה אחת בשקית.

אורן:" הבמבה האחרונה שלי!" הוא מיהר להגיד וחייך חיוך גאה

לילך:" אה באמת?" היא שאלה ולקחה במהירות את הבמבה מהשקית

והחזיקה אותה קרוב לפיה כשאורן מסתכל אליה במבט אומלל.

אורן:" את לא מסוגלת!" הוא נילחץ

לילך:" תכף נראה" היא אמרה וזרקה את הבמבה אל תוך פיה

אורן:" לא!!!" הוא אמר בקול טרגדי

לילך:" כן!!!" היא חיכתה אותו וציחקקה

אורן:"תחזירי אותה" הוא אמר בקול תינוקי

לילך הסתכלה עליו כמה שניות והוציאה לו לשון.

אורן אחז בצדדי ראשה של לילך וקירב אותה במהירות אליו

וסוחף אותה לנשיקה סוערת תוך כדי שלילך מרגישה את

לשונו של אורן משחקת בלשונה.

לפתע לילך נזכרה בהודעה של שרון והתנתקה מאורן.

אורן:" קרה משהו? " הוא שאל בקול מתוק שגרם ללילך צמרמורת קלה

לילך:" לא כלום, סתם לא היה לי אוויר" היא צחקה ואורן עשה פרצוף עצוב

לילך:" ולך מה קרה?" היא חייכה

אורן:" לא מצאתי את הבמבה" הוא אמר בקול תינוקי

הפלאפון של לילך צלצל.. היא ענתה והקול מהצד השני היה חזק

מספיק בכדי שאורן יוכל לשמוע.

לילך:" הלו?" היא ענתה

רותי:" היי מתוקה טל אמרה לי שיצאת את רוצה שאני

יעבור לאסוף אותך עכשיו? " היא אמרה ואורן סימן לה עם

היד שתישאר לישון אצלו..

 לילך הסתכלה עליו וציחקקה מעט.

לילך:" אמא.. אני יכולה לישון היום אצל חברה?" היא אמרה

ואורן עשה פרצוף מוזר שלא מבין.. ולילך רק עשתה לו חכה

עם היד.

רותי:" בטח מתוקה, את רוצה שאני אקפיץ לך בגדים?"

לילך:" אממ.. את יכולה להביא לי דקה את טל?"

רותי:" בטח.. רק דקה "

אחרי כמה שניות טל ענתה לפאלפון..

טל:" הלו?"

לילך:" טל? אני צריכה את העזרה שלך " היא אמרה בקול מתחנן

טל:" אה לילך! דברי!"

לילך:" את זוכרת שחבר שלי בא אלי היום?"

טל:" כן"

לילך:" אז.. אני רוצה לישון אצלו היום את תוכלי להקפיץ לי

בגדים לכתובת ______? "

טל:" בטח! אני עוד חצי שעה אהיה למטה"

לילך:" אוקיי תודה! וסיפרתי לאמא שאני ישנה אצל חברה אז..."

טל:" אוקיי אני מבינה" היא קטעה אותה באמצע

לילך:" תודה! אני אוהבת אותך מלא!"

טל:" גם אני! ביי"

לילך:" ביי"

לילך ניתקה את הפאלפון וקפצה על אורן כשידייה כרוחות סביב עורפו

אורן:" אז מה יפה שלי?"

לילך:" אני נשארת כמו שביקשת" היא חיבקה אותו

אורן:" יש!" הוא אמר וגרם ללילך לצחקק מעט.

דלת חדרו של אורן נפתחה ושם עמדה סתיו רואה את

לילך יושבת על אורן כשהם מחובקים.

היא נשענה על הדלת וגרמה לחריקה קטנה שהפרידה בין השניים.