Angel Fall

בין המודע, לבין הכאב, איפשהו שם.

בין הדמעות לרצון להפסיק, לרצון לרוץ ולרצון לעמוד ולא לזוז,

בין הפחד, לבין הכעס, בין הבדידות, לבין הסביבה הקודרת,

איפשהו שם, זה מת.

בין הלילות שישבתי לבד, וצחקתי על הכוכבים,

בין הימים שתלשתי שיער, ושנאתי את מה שהייתי,

בין הכאב ממה שעבר ומה ששרט את הלב,

איפשהו שם בתהום הזה של השרשראות אירועים, איפשהו שם אני מתה.

איפה שהפסקתי לחייך,

איפה שאתה הרבצת לאמא שלי,

איפה שאתה הרסת את חיי,

איפה שאתה חנקת אותה , שם אני נחנקת.

איפה שאתה ניסית להרוג אותה ואני הצלתי, שם אני נהרגת.

ואחרי זמן רב,

איפה שפגשתי אותך, והתאהבתי, שם אני מאושרת.

איפה ששברת אותי, שם אני קמה לתחייה,

שם האור בעיניים נכבה, נכבה שוב.

ילדה קטנה שורדת המון, כמו כל בן אדם בחיים,

ילדה קטנה זוכרת תמונות שקשה לזכור,

תמונות של דמעות בעיניים, וכאב,

תמונות של עצב ובדידות,

תמונות שבהם אני רואה את האהבה שאמורה לתת לי דוגמה,

אתה ואת אמא, שם אני מאבדת תקווה.

ואתה, אתה , אתה.

אתה מוליך אותי לשם,

מחזיר אותי לכאב,

אתה פוגע בי ואני רואה אותה נחנקת,

וגוש ענק עומד לי בגרון,

אהבה, אהבה, תתנו לי אהבה לעזעזל.

בבקשה,

אל תוותרו עלי,

אבא שלי וויתר עלי ועליה בשביל טיפה אחת של טירוף.

בבקשה אל תוותר עלי בשביל אותה הטיפה.