Angel Fall

הצעידה ברגליים יחפות על שדרות האהבה,

היא מותחת הרגלים , שוברת את הברור בגלים של משהו,

אני רוצה לכתוב, רוצה לומר במילים ברורות,

רוצה להפסיק לכאוב, ולהיות בספקות,

המילים מתחמקות ממני ונבלעות איפה שם בצד אחר של מחשבה,

ולי אין גישה למקום שאסור,

אני חסומה, סגורה אנרגתית,

אנשים אוכלים ממני, ניזונים לי מהאושר,

ואני מוותרת להם,

הוראות השימוש לחיים טובים לא נמצאים בידיים שלי,

והכוח לשנות תלוי על קצה אחד של חוט , הקצה השני כן היד שלי,

אבל אסור למשוך אותו אלי,

בדרך פרוסות להן נקודות ניפוץ שיכולות ברגע לקרוע ממני את החוט,

אני מותירה אותו רחוק,

כשאני מדממת.

תנשמי,

האויר לא ירעיל אותך הפעם.

תנשמי.