Angel Fall

הגיע הזמן לסכם תקופה, היה מעניין, כיף, וואו :P

עוברים דירה!

זה הדף החדש שלי : הבלוג הזה לא יתעדכן יותר.

לכל הנחמדים והאובססיביים שמחפשים את הבלוג שלי בגוגל O_O בבקשה זאת הכתובת.

http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=676284 

שיהיה לכולכם בהצלחה.

חיים יפים מלאים באמת, אהבה, אושר, והרבה חיוכים, חיוך משתלם בסוף :)

אז לחיייייייייייייייייייייייייך!!!!!

ביי ביי

אממ... אני משתגעת! אבל משתגעת לטובה! הרפלקסולוגית אמרה שאני עוברת שינוי טוב חיים שלי :)

ומה שעושה לי חשקקקקק לשינויייייייי~~!!!!!!

אני חייבת לעשות משהו מטורף, חייבת, (אין אני מתה על ההתקפים האלה שלי)

אוקיי לעשות קצוץ זה לא מעניין כי אז אני לא יוכל לעשות הרבה עם השיער (כמעט כמו אז שהסתפרתי קצר)

קעקוע, אני צריכה כסף, וזה לא בעיה וגם לא כזה שינוי... אני דיי מאמצת לוק חדש, אבל זה לא שינוי!!! תנו לי רעינות לשינוי!!!!!

אולי אני אעשה שינוי מין? ואז בחזרה??? חחחחחחחחח

אני שוב שוקלת ראסטות!!!!

תנו לי רעיונות אני צריכה משהוווווווווווווווווווווווו!!!! משעמם לי ככה!Q!!!!

שיער אדום אני לא אעשה כי כל זונה שנייה התחילה לעשות את זה אז זה משעמם....

שחור היה 1000 פעם ירוק????????????    תכלת?????????????? משהו מקורי!!!!!!!!!!!

ומישהו אמר שאת מלנכולית, שאת אובדת עצות, שהלכת?

מי אמר שהחלוק הלבן משגע את הנורמלים? מי הם הנורמלים?

אני אמצא לך אותם, הם סגורים עכשיו, שם, בחדר לבן, שם נמצאים הנורמליים שכולם מדברים עליהם.

מתי צילמת לאחרונה חיוך אמיתי?  תצלמי, תצלמי כי עם השנים את תראי, הזמן ילך, הוא לא יחזור, את תראי, איך הכרת משהו שמת. ואז אין לאן לברוח, כי הכל פה, ממש מסביבך, ממש מתחת לרגלייך, בתור הראש, לוחץ אותך, ואת חסרת אונים. עומדת במקום ומנסה לברוח לתוך חושך, לתוך היותך משהו , משהו אחר.

אז מה ככה? אממ, אצלי היום סביר, חח אתמול במסיבה היה בנזונה, מועדון היפ הופ זה בן זונה, חוץ מהציפצופי אוזניים שיש לי עכשיו, הכל טוב.

מקווה שבוע הבא להעלות תמונות מהמסיבה.

וזהו, מקווה שהציפיוצים יעברו אז נאמץ ת'מקום.

הבנתי את הכל כבר ממזמן,  ולא רוצה אפילו לשים אותה בתמונה הזאת.

אבל דבר אחד נלקח ממני, וזה הכבוד שלי, ועליו דאגתי כל הזמן הזה.

אני אף פעם לא הייתי במקום הזה כמוה שמשווים אותי לשלולית, שמורידים לי את הכבוד, ואת הערך (וכן אני מסתמכת על אותם הלפחות 10איש שמרחמים עליך מאחורי הגב

אני בחיים לא  ארגיש שכולם מסתכלים עלי במבט של "מסכנה.. איזה באסה היא משפילה את עצמה והיא שווה לגרב..".. לעומתה.

וברגע שנישקת אותי אז... הדבר היחיד שחשבתי עליו, זה פאק, אני לא אשפיל את עצמי, יכולתי פשוט ללכת, פשוט לקום ולעוף משם, לשמור על השם שלי, על הכבוד שלי בתור בחורה, אבל לא...שיכנעת במילים שלך שוב..

 "אני התגעגעתי אליך.. המכתב שכתבת לי שאני עדיין קורא... אם זה לא עבר 3 שנים אז זה לא סתם.. ... והיא? אני לא אוהב אותה.. "

נכון????????????? נכון??????????????? ועכשיו?

אז נכון, זה לא הסתדר. ושחררתי. שחררתי בחיבה.. ובאמת מכל הלב עם איחולי הצלחה... כי אני לא כועסת על כלום!!

אבל עכשיו?? עכשיו..... להוציא אותי כמסכנה?  אחרי שאנחנו נפרדים לשלום, אז היא כמובן.. (סליחה ועם כל הכבוד ) זה היה ברור שהיא תרוץ כמו כלבלב מסכן חסר טיפת מחשבה על זה שזה כבר מביך אפילו להסתכל עליה...

ומה אני יוצאת בכל הסיפור??

אני יוצאת עכשיו המסכנה...זאת שננטשה ..

חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח

סליחה על הישירות... אבל פאקין על הזין שלי!! זה ברור??

ואם אני פתאום יוצאת האשמה, זאת שהפרידה ביניכם או משהו,

ואם כל המילים שאמרת באותו הערב היו חארטה אחת גדולה...

וכן אני אדגיש את המילים האלה.... שתיחנקו איתם...

אם היא כל כך סתם???????????? אם היא  כלכך לא זה????????????? וכל כך אי אפשר לאהוב אותה?? אז איך אני יוצאת המסכנה??

במה?? בזה שהאכלתי אותי בולשיט כל השנים האלה.. אם זה בדרכים הנסתרות שלך.. ואם זה במילים פנים מול פנים  ובזה שאני האמנתי?????????????????????????? ואני שאלתי.. בלי כעס.. שאלתי ... אז תגיד ששיקרת..

אז לא.

אני לא יוצאת המסכנה.

פעם אחת תקחו אחריות על מה שאתם אומרים.. על מה שאתם עושים.. פעם אחת!!

ותתמודדו עם התוצאות.

ואל תבואו אלי בתלונות.. כי יש בי כל כך הרבה כוח לרסק לכם ת'חיים עכשיו שאני נשבעת שפשוט כדי לכם להמשיך הלאהבחיים שלכם... ולא לפתוח עלי ת'פה שלכם!!!

הייתי.

זדיינו!

 סיפור יפה:)

צ'או צ'או אמיגוס.

 שני ישרים מקבילים אף פעם לא יפגשו.

רק לפני כמה ימים גיליתי כמה שהלהקה הזאת שולטת!!

ומזל טוב לך  אמא,

זה היום שלך, אינסוף מתנות ואהבה.

ואני מאחלת לך חיי נצח!! פה ובכל המימדים שאני יודעת שגם את מאמינה בהם^_^

ומגיע לך כל האושר בעולם!

אז מזל טוב.

 "it cant hurt you, but it can eat you up inside"

Words on her lips
Begin to slip
She’s loosing her grip
On herself
And when she wants more
Oh no, no
She can’t have more
Oh no, no
She feels like she’s holding back
a life that she deserves

She said Sometimes
You 're asking yourself why
You feel you can’t get by
You feel you 're crawling on your knees

A voice from inside
Oh no, no
Is telling her lies
Oh no, no
Her dreams come crashing down
Like a burning sky at night
No longer a child
You are the one
You can’t deny
What you have become
It can’t hurt you
But it can eat you up inside

She said sometimes
You 're asking yourself why
You feel you can’t get by
You feel you 're crawling on your knees

She said sometimes
You 're asking yourself why
You feel you can’t get by
You 're sick of begging, begging please

And now you stand up
And look them straight in the eyes
You 're not believing their lies
Your taking it straight from the heart
It’s time for a new start
Time for a new start
Cause if it’s not love well
It’s not enough
You deserve more yeah
More than what you’ve got
Inside a voice is screaming
Get off your knees
Get up

She screams
Sometimes
Sometimes their lies are their disguise
Sometimes the beautiful will cry
You 're reaching inside
And now you’re floating like a breeze
And saying goodbye

Возьму подмышку, отнесу в кладовку- пусть пылится.
Прости за все и, ради бога, перестань мне сниться

קפה, סיגריה על הבוקר ושיחת טלפון נעימה מידיד ישן,

אולי זה סימן ליום מוצלח?

חיחיחיחיחיחיחיחיחיחיחיחיחיחיחייחיחי...

מחר מתכונת בהסטוריה, שיהיה בהצלחה,

השקעתי בשליפים יותר ממה שהשקעתי בלימודים השנה בכללי.

חח

לילה טוב .

הצעידה ברגליים יחפות על שדרות האהבה,

היא מותחת הרגלים , שוברת את הברור בגלים של משהו,

אני רוצה לכתוב, רוצה לומר במילים ברורות,

רוצה להפסיק לכאוב, ולהיות בספקות,

המילים מתחמקות ממני ונבלעות איפה שם בצד אחר של מחשבה,

ולי אין גישה למקום שאסור,

אני חסומה, סגורה אנרגתית,

אנשים אוכלים ממני, ניזונים לי מהאושר,

ואני מוותרת להם,

הוראות השימוש לחיים טובים לא נמצאים בידיים שלי,

והכוח לשנות תלוי על קצה אחד של חוט , הקצה השני כן היד שלי,

אבל אסור למשוך אותו אלי,

בדרך פרוסות להן נקודות ניפוץ שיכולות ברגע לקרוע ממני את החוט,

אני מותירה אותו רחוק,

כשאני מדממת.

תנשמי,

האויר לא ירעיל אותך הפעם.

תנשמי.

 בין מימדים מרחפת אותה הדממה, היא קורצת וצועקת אל תלכי לשם שוב.

לא! צרחה קודרת של צלילים

תאמיני לי, את תאבדי, את רוצה? לא את לא!

למי את משקרת?

את שווה כלום גדול והוא יודע, כי את יכולה להעלם ודמעה לא תיפול,

מה חשבת?

שמגיע לך להיות נאהבת?

מי ילטף את פניך בעדינות ויגיד,

תהיה איתי פה, לנצח יפה שלי,

רק יאחזו בך בטירוף, ויתנו לך ללכת, כי את שווה כלום גדול.

והעינים האלה לא זוהרות כמו שהן מסוגלות .

אז תעלמי לך בשקיעה, היא תבוא מאוחר, כי היום עוצר מלכת כדי שתישרפי מהאור.

נשארתם כל כך הרבה פעמים לבד עם נשמה מרוסקת, עם שורות כתובות של אהבה שבורה וקצת טשטוש?

הבובות יושבות לידך ובוכות, הרגליים עוד הולכות אבל אין לאן?

העייפות כבר לא מספקת תירוצים לעיניים אדומות?

שווה לחפש את מה שמאבדים מאוחר יותר?

בין המודע, לבין הכאב, איפשהו שם.

בין הדמעות לרצון להפסיק, לרצון לרוץ ולרצון לעמוד ולא לזוז,

בין הפחד, לבין הכעס, בין הבדידות, לבין הסביבה הקודרת,

איפשהו שם, זה מת.

בין הלילות שישבתי לבד, וצחקתי על הכוכבים,

בין הימים שתלשתי שיער, ושנאתי את מה שהייתי,

בין הכאב ממה שעבר ומה ששרט את הלב,

איפשהו שם בתהום הזה של השרשראות אירועים, איפשהו שם אני מתה.

איפה שהפסקתי לחייך,

איפה שאתה הרבצת לאמא שלי,

איפה שאתה הרסת את חיי,

איפה שאתה חנקת אותה , שם אני נחנקת.

איפה שאתה ניסית להרוג אותה ואני הצלתי, שם אני נהרגת.

ואחרי זמן רב,

איפה שפגשתי אותך, והתאהבתי, שם אני מאושרת.

איפה ששברת אותי, שם אני קמה לתחייה,

שם האור בעיניים נכבה, נכבה שוב.

ילדה קטנה שורדת המון, כמו כל בן אדם בחיים,

ילדה קטנה זוכרת תמונות שקשה לזכור,

תמונות של דמעות בעיניים, וכאב,

תמונות של עצב ובדידות,

תמונות שבהם אני רואה את האהבה שאמורה לתת לי דוגמה,

אתה ואת אמא, שם אני מאבדת תקווה.

ואתה, אתה , אתה.

אתה מוליך אותי לשם,

מחזיר אותי לכאב,

אתה פוגע בי ואני רואה אותה נחנקת,

וגוש ענק עומד לי בגרון,

אהבה, אהבה, תתנו לי אהבה לעזעזל.

בבקשה,

אל תוותרו עלי,

אבא שלי וויתר עלי ועליה בשביל טיפה אחת של טירוף.

בבקשה אל תוותר עלי בשביל אותה הטיפה. 

הלכה לה ילדה קטנה בשביל ארוך, היא חייכה לחיפושיות, דיברה אל השמש, ואמרה שלום כמעט לכל אדם שעבר בריחוב אבל הדבר שהיא הכי אהבה לעשות זה  לאסוף סוגים שונים של עלים מכל מיני שיחים ברחוב ולפזר על האספלט,

"אני רוצה להיות העלה הזה" אמרה לעצמה. והצביעה על העלה הראשון שבלט לה לעין.

"הוא יפה כל כך, מלא חיים, עסיסי" הוסיפה.

הביטה בעלה אחר, "אני רוצה להיות העלה הזה, הוא כל כך ירוק ויפה, ממש צורה מושלמת" התפלאה מהעלה השני שהרימה מהאספלט. 

"אני לא רוצה להיות העלה הזה, הסתכלה בעצב על עלה יבש של שיח שיובש ונבל. "הוא כל כך יבש, וקודר, כל כך קל להעיף אותו ברוח וכל רגע הוא יכול להשבר" אמרה הילדה הקטנה והחיוך כאילו נשבר לו, והחליף את עצמו במבט עצוב.

עברו שנים, הילדה הקטנה לא אספה עלים יותר, היופי שלהם כבר לא היה משמעותי בעיניה, היא לא חייכה יותר לחיפושיות, לא דיברה אל השמש, ולא אמרה שלום לאף אדם שעבר בריחוב.

יום אחד היא ישבה לה בספסל בגינה ציבורית והביטה על עוברי האורח,

"אני רוצה להיות כמו האישה הזאת... היא חזקה.. יפה.. פשוט מושלמת " חשבה לעצמה.

"אני רוצה להיות כמו האישה הזאת.. היא כל כך עדינה, ממש נסיכה.."

ואז לפתע הרימה את מבטה על ילדה קטנה שבדיוק כמוה מביטה בעוברי האורח.. הילדה לא הסתכלה עליה, היא הסתכלה על הנשים היפות שעברו בריחוב.. מבטה היה כל כך תמים, וחיוך כל כך מקסים על הפנים.. לפתע הילדה הפנתה את מבטה עליה.. והמבט השתנה, והחיוך כאילו נשבר והחליף את עצמו במבט עצוב..

וכאילו בקסם מוזר היא יכלה לשמוע את הילדה חושבת.. "אני לא רוצה להיות כמו האישה הזאת שם.. היא כל כך שבורה.. ועצובה..."

זכויות שמורות!!!