Swallowed In The Sea

לפני כמה ימים אני ואמא שלי הלכנו לקנות לי בגדים,משום מה אמא שלי אמרה שאין לי בגדים בכלל,למרות שלטעמי יש לי כבר יותר מידי.

אז הלכנו לביג סנטר שנמצא ליד הישוב שבו אני גרה,ואז קרה הדבר הרע,התחלתי לשמוע עוד פעם את הקולות בראש שלי 'אסור לך לדרוך על המרצפות הלבנות של המדרכה,את תזהמי אותם!'

אז מה עשיתי,לא דרכתי על המרצפות הלבנות של המדרכה,וזה היה קשה,ולכן אפילו התחלתי לקפוץ,רק לא לדרוך על המרצפות הלבנות.

מה קרה בסופו של דבר? דרכתי על מרצפה לבנה,ממש בקצה העקב,התחלתי להרגיש נורא,הקולות הנוראים החלו לצרוח 'שמנה! מטומטמת! איך את מעזה לזהם את המדרכה?!'

הבטן שלי התחילה לכאוב והקולות רק גברו,ביקשתי מאמא שלי ללכת לשירותים ושם הקאתי את הנשמה וזה רק לשם התחלה,ואז התחלתי לבכות.

התחיל לי התקפף חרדה ולא הצלחתי לנשום כמו שצריך,וגם העובדה שבכיתי לא עזרה לנשימה שלי,הקלות רק התחזקו,וצעקו דברים נוראיים.

התחלתי להתפלל לה' או לקולות בראש שלי שכול הטירוף הזה יפסיק,רק שיפסיק.

זה הפסיק אחרי חצי שעה של חרדה נוראית,בכי ותפילה לא ברורה.

לא,אני לא מרגיש טוב עכשיו.