אז ככה, הפסקתי לעשן.. לא סיגריות..
התגברתי על האקס, פתאום כשהתנקו ממני מחשבות הגעגוע, התבררו לי כל הצדדים השליליים שלא שמתי לב אליהם.
פתאום שמתי לב כמה חולה נפש הוא היה וכמה זהלא מגיע לי, כמה הוא השתנה, ואת האמת שאפילו שמתי לב שהוא אנס אותי לפעמים.
שמתי לב שתמיד האשמתי את עצמי בטעויות שלו, שגרמתי לעצמי צער הרבה בגללו..
הכרתי בחור חדש, מדהים, שמקפיץ לי את הלב.
בזמן האחרון הוא מבלבל אותי, אנחנו ביחד כמעט חודש.
העניינים נראים בסדר-לא בסדר, זה די חרא במיוחד כשהוא עבר לתל אביב.
אנחנו ממשיכים להתראות, אומנם קצת, אבל זה יהיה בסדר.
אני מאמינה שיהיה בסדר.
הוא נחשב זיין רציני, ובי הוא לא נגע עדיין..
גם זה לא לנצח..
בכל אופן,אין לי מושג למה החורף תמיד מזמין את הדיכאון שלי אליי חזרה.
המחשבות שוב חוזרות, אין לי מושג איךלהתמודד עם כלום.
מתה להתגייס כבר ולעוף מהבית הזה.
NOTHING'S FOREVER
