אני שומעת אותך מדבר
אני שומעת את השיעולים שלך
רואה אותך עובר
שומעת אותך
אתה מדבר אלי?
אולי אתה סתם רוצה להציק לי?
להזכיר לי שגם אתה היית קיים.
את הקולות האופיינים לך אני שומעת בכל מקום.
רואה אנשים דומים לך בכל מקום...
יושבת באוטובוס ורואה מישהו מולי.. הוא נראה אותו דבר מאחורה..
אבל זה לא אתה.. אני יודעת ....
מדמיינת אותך , חולמת עליך
דיי כבר! אם אתה רוצה להגיד משהו תגיד.
אוףף אני מתחילה להשתגע..!
אני אשכרה מדמיינת אדם מת מולי.. ואני רואה אותו והוא מוחשי כל כך ואז אני באה לחבק אותו והוא נעלם..
אני מתחילה לבכות בהסעה בלי סיבה ואפאחד מסביב לא מבין למה.
ומה אני יגיד להם? שראיתי בן אדם מת בתחנת אוטובוס? שאני רואה אותו כל הזמן?
אני מתגעגעת אליו כל כך שאני מתחילה להשתגע... אני מצטערת על כל פעם שכעסתי עליו על דברים שאמרתי..
ואז אני רואה פרפר לבן? או יופי אני יתחיל להאמין שהפרפר מסמל משהו כמו סבתא ואמא שלי..
דיי הוא מת ואני לא יכולה לעשות כלום.. והדבר הכי נורא? שאני לא רואה אותו כמו שהוא היה תמיד אני רואה אותו מחובר למכשירים כמו בפעם האחרונה שראיתי אותו.. אני זוכרת כמה בכינו באותו לילה.. היו לו רפלקסים וחשבתי שהוא מחזיר לי חיבוק.. היום אני יודעת שזה סתם היה רפלקס.. הוא פתח את העיניים באותו יום אבל אני יודעת שהוא היה חסר הכרה ..
><" אני מתחילה להשתגע שמישהו יוציא אותי מהסיוט