אחרי הפרפרים והזיוני שכל.

נכתב ביום שישי: אין יותר מדי מה להגיד. הרגע עשיתי את זה, שברתי את ההתנזרות.
הוא כבר בדרך הביתה. לא, דווקא לא האקס. אני והאקס מסננים אחד את השני לסירוגין. עם האקס אני לא מדברת עכשיו.
הגעתי למסקנה שאף אחד לא ישים אותי על אש קטנה, אפילו לא הוא. כשהוא יידע מה הוא רוצה מהחיים שלי ושלו, הוא יודע מה המס' שלי.
וזה לא אשמתו שהוא ככה, הוא פשוט אוטיסט ריגשי, הוא לא יזהה אהבה אלא אם היא תצית לו את ה X-box.  אבל אני לא צריכה לסבול בגלל הנכויות שלו. ועכשיו יש לו יזיזה, ואני מודה שהיא לא אהבת חיי, אבל אפילו אני רואה כמה היא אוהבת אותו. והוא עיוור כמו שהוא היה איתי.

נכתב היום: אז נקרא לבחור השני "אובאמה", אל תדאגו, אתם תתרגלו.
גברים, יותר מנשים נוטים לאחר. ואין דבר שאני שונאת יותר מאיחורים והברזות. אני לא פרפקציוניסטית, אבל כשגבר אומר לי "אני עוד חצי שעה מגיע" אני מצפה ממנו להגיע בזמן. הוא הגיע כמובן כמה שעות אח"כ.
להגנתו ייאמר שהוא חשב שאני עם אנשים ולא הבין שאני מחכה לו. ויש לו זין ענק.

עד שהוא הגיע כבר כמעט אמרתי נואש והלכתי לפאב עם כמה ידידים פעורים וצעירים שלי.
הוא הגיע עם עוד כמה חברים, ישבנו בארומה, הם אכלו, אני שתיתי שוקו כ"כ מגעיל שאלוהים לא ברא.
נסענו למסיבה, כולם רקדו בפנים, הבתול[שפתחתי] כברהיה שיכור וניסה לשכנע אותנו להיכנס לרקוד. ויתרנו על ההצעה והלכנו לאוטו.
נכנסים לאוטו, הוא נועל את הדלתות.
אני רוכנת לכיוונו בצורה הכי מרומזת ועדינה שאפשר.
שתיקה.
עוברות כמה דקות מביכות שנראות כמו נצח.
"אם אנחנו לא הולכים להזדיין אז בוא לפחות נשב בחוץ" אני מציעה בעדינות.

הוא מחייך. אך איזה חיוך.
"את רוצה?"
זין. כמובן. לא הבאתי ארנק. דווקא כשאני צריכה קונדום אני לא מביאה ארנק.
"תגיד לי שיש לך קונדום." אני אומרת ואז ממלמלת את "שמע ישראל...".
אז הוא התקשר לבתול[awkward] אבל הוא היה שיכור מדי. בסוף חבר שלו[גם חבר ממש טוב של האקס כמובן] הביא לו.

"תודה לאל" אני קופצת עליו. ואז נצנזר את הקטע בו התלבטנו אם להזדיין באוטו[אני אקרובטית, אבל אני גם אמורה להינות, לא?] ונגיע ישר לקטע בו היינו כבר אצלי[היה לי טיעון מוצלח, "יש לי מיטה"].

לאף אחד אין כוח או צורך במשחק מקדים אחרי ארבעים ומשהו יום ללא סקס. בגדים מתעופפים באוויר. הוא נכנס.
ארררג איזו הרגשה קדושה.

 זין מלכותי. אני פולטת אנחה רק מההתרגשות. אני רוצה עוד. יותר עמוק, יותר חזק.
הוא מחזיק את המותניים שלי חזק חזק.
ואז זה קרה.
לא בבת אחת.
באמצע הזיון אני לא רטובה, והזין לא נכנס.
הייתי חרמנית בטירוף והפאקינג זין לא פאקינג נכנס!
הרגשתי כמו אימפוטנטית. זה
היה מאוד מביך. אז בחרתי לא להגיד "זה אף פעם לא קרה לי".

פחדתי שנפגע לו האגו. 
אבל כמובן שאובאמה לא וויתר. ואחרי רגע קל חזרנו לפעילות[שעכשיו הייתה כואבת בטירוף אבל שווה את זה].

הוא גמר [אני לא הצלחתי] ונכנסתי להתקלח.
אני לא טובה בקטע הזה של לשכב אח"כ במיטה ולהסתכל על הקורי עכביש שיש לי על התקרה.
התלבשתי והצעתי לו לשתות, ליוויתי אותו החוצה.
והוא נתן לי חיבוק כזה, מוזר. לא חיבוק של "נתראה בזיון הבא", אלא של "אני אתגעגע אלייך" כזה. חיבוק ארוך.

הבעייה עם אובאמה היא כזאת. אני יכולה להתאהב בו.
ולמרות שהוא אומר שהוא רוצה חברה, אני לא מאמינה שמשהו יוכל לקרות בינינו במישור הרציני.
ובינתיים כמובן, אין שום רגש. הוא ידיד טוב. זיון מעולה.
אבל אני צריכה לעמוד על המשמר, לפקוח עשר עיניים, להיזהר.
כי אני לא נותנת לכל אחד להיכנס לי ללב. ונמאס לי כל פעם לאסוף את השברים.

עד הפעם הבאה...