המקרה השתוקק לקרות |
| 10/2013
בטח לא אני
בטח לא את, אולי אמא?
אם דברים לא אמיתיים
מוטב שהם לא יהיו בכלל.
כלומר,
כדאי שנפרד היום-
מאשר שלא תאהב אותי
גם מחר.
אבל בכל פעם
אתה ממסרר ומתקשר
ואז איני יכולה אלא
לשאול את עצמי
מה זה אומר
ואיך מנווטים למקום אחר
(וויז כמובן לא עוזר)
אני יודעת שאצלך
זאת חברות לעולמים
אבל בשבילי
זאת רק עוד אחת
מחבורות שהותיר בי
סוג כזה של קשרים
ואתה הרי מבין בלהתיר
מפעיל פארק חבלים
אז אולי נתיר, נתנתק
וזה יהיה עדיף
קצת כמו גוש קטיף
למרות שזה עצוב וחונק
הו, לו הייתי זכר
כל הקונפליקט היה נפתר
אבל יש לי שחלות וחצוצרה
על כן חבר נפש
בוא נכנס להיברנציה
ונעכל את הדברים בשתיקה
אתה גומר אותי. על אמת. לוקח לי זמן יקר מהטש, מדבר איתי ועליי כאילו אני יחידה בעולם. ולא עושים את זה. לא יוצאים עם מישהי ואז נפרדים ממנה, מספרים לכולם שזאת פרידה הדדית ואז ממשיכים להיות החברים הכי טובים שלה. מבין, זה לא הומני. אתה כזה חסר רגשות וטקט שזאת פשוט זנות ואני כל כך אוהבת אותך ואני לא רוצה שנפסיק לדבר כי אתה היחיד ש. אתה אתה אתה אתה. בטירונות בנות הזאת כולן מסודרות וסגורות על עצמן ורק אני תוהה.. והחבר הכי טוב שלך עושה לי בעיות ואתה כולך בבועה. וזה אוכל אותי. אני הולכת לישון כל לילה בקייטנת צהל המצחיקה הזאת עם חצי חיוך חצי לא. כי מצד אחד אתה תמיד שם בשבילי וצוחק ולכל דבר ומצד שני.. אתה לא. ואני רוצה לא לענות ורוצה להכניס את היחסים שלנו להיברנציה. אבל מפחדת שזה יהיה בלתי הפיך.
בבית יורד גשם וחורף ובבסיס חם כמו בגיהנום. מרפי עשה הסבה לחזאי.
ובסהכ טוב לי. האנשים שלי שפויים ואיכותיים וסובבים אותי ואכפת להם. ובאמת שגם אם לא יהיה לי אף אחד זה בסדר.
גל
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
