שלום,

את הפרק הזה מיה כתבה.

מי שרוצה להיות בקבועים שיכתוב לי!

תרשמו למנויים, שווה, מקבלים לפעמיים פרקים שלמים, או חצי פרק.

ד"א,

מאיה, תהני בחו"ל!!!

מיה,

מ ז ל      ט ו ב

     תהנו   ותגיבו  

פרק 26

ביל לא היה יכול לסבול את זה.
הוא לא יכל לראות אותי, אחיו, במצב הזה.
הוא בא אליי וחיבק אותי.
חיבוק כזה שרק ביל יודע.
לרגע כל הכעס עליו נשכח.
הוא אחי ואני אוהב אותו.
הסכמנו על משהו.
אם מון אוהבת אותו שתהיה איתו.
ביל הרגיע אותי.
הוא ניחם אותי ותוך כמה דקות העצב חלף.
התחלתי לספר הכל.
גמרתי.
כריס החל לבכות.
"מרי.." מלמל.
הוא כרע על ברכיו ובכה.
ביל היה המום.
הרי בגללו אני כועס.
"סליחה.." מלמל בשקט,
אך מספיק חזק כדאי שאשמע.
"סליחה על שפגעתי בך ובך" מלמל ביל.
בעיניו עלו ניצוצות של דמעות.
הדמעות החלו לרדת, בלי שביקש.
ביל עצם את עיניו כדי להפסיק את הדמעות
אך ללא הצלחה.
הדמעות לא הפסיקו לרדת.
הוא היה מאוכזב,
מאוכזב מעצמו.
"זו אשמתי.. סליחה" הוסיף למלמל.
"זה בסדר" השבתי בחיוך.
ביל רץ אליי וחיבק אותי.
הוא בכה על כתפי
ומלמל "סליחה".
חייכתי ועטיתי מבט עצוב.
חייכתי כי הבנתי שאני חשוב לביל.
אך המבט העצוב נוצר בגלל מרי.
מה יקרה לה?
הרי אני כבר לא כועס אז היא אמורה לחיות..
לא?
חשבתי בראשי.
עד מהרה המחשבות הפכו לדמעות.
מון הייתה היחידה שלא עשתה כלום.
היא הייתה המומה.

ספויילרים:

רק למנויים.

^נשלח^