לפני האחרון P:

פרק 35:
"טום!!!" נשמעה צעקת אושר.
פקחתי את עיני. שוב, הייתי בצריף.
"מה קרה...?" שאלתי בהיסוס.
כולם חייכו ושתקו.
"נוו!" צרחתי.
"מרי... היא פה!" אמר כריס בהתרגשות.
קמתי במהירות והסתכלתי על הצדדים.
"מרי..." מלמלתי למראה של מרי.
"טום!" היא רצה וחיבקה אותי.
"הצלחת" הוסיפה.
"בזכותך" חייכתי אליה.
הסתכלתי על כולם, ומבטי נעצר במון.
היא לא הייתה שמחה, היא כעסה.
"למה את כועסת מון?" שאלתי.
"מי כועס!?" צעקה בזעם.
נבהלתי.
זאת מון?
שמתי לב שביל מסתכל עליה המום.
"מרי, מה שלומך?" ניסיתי לשבור את השתיקה המעיקה.
"טוב, מה איתכם?" שאלה.
"בסדר!" ענו כולם מלבד מון.
"מון מה קרה לך!?" צעק ביל.
"מה קרה לי!?" השיבה.
"כן!" צעק כריס.
"את לא שמחה? שעברנו את הכל...?" לחשתי.
"לא" השיבה.
"למה?" שאל זאק.
"כי אתם לא מבינים... יהיה לי קשה לעזוב אותכם" מלמלה.
"למה את מתכונת?" שאלתי.
"יהיה לי קשה לעזוב אותכם אחרי כל זה!" צעקה.
הסתכלתי עליה בבילבול.
"תסבירי את עצבך" אמר ביל.
"יהיה לי קשה להרוג אותכם"