Into another place
You walk along the face
Love me
Love me
You do it
You do it
Until you're blue
You want it, ahhhhh.
(Weezer- Sandwiches time)
עלילות בלרוסים:
למען האמת, זה יכול להיות אחלה ספר מתח. 3 בלרוסים מנסים להשתלט על המדינה, והיחידה שמנסה לעצור אותם היא זומבית שנאבקת בהם קשות, וכל השאר צוחקים מהצד.
#$^&^*)%
בעצם, אם נגיש את זה כרעיון לספר, בטוח ירצו לדחוף לשם משהו על ערפד שמציל את העולם.
אז ככה, אחרי 3 שבועות של עינויים ותפוחי אדמה, חבריי הבלרוסים מרוסיה חזרו לביתם! לפני שהם באו, דיברתי איתם בטלפון ואמרתי "תבואו ותהיו כמה ימים אצלנו וכמה ימים באילת". מזה הם הסיקו שצריך לבוא ל3 ימים לאילת ולשבועיים וחצי אצלינו, צ'ירס!
מישה (בן 16), וובה (בן 17) וארטיום (בן 18) זיינו לנו בצורה עסיסית למדי את השכל. (לא הייתי מתפלאת אם יום אחד הייתי מתעוררת וקמה מהמיטה, והשכל היה מחליט להישאר על הכרית ולהתאושש.)
יום אחד אני חוזרת מבי"ס, קולטת בלרוסי בן 18 יושב על הספה עם תחתוני בוקסר מנומרים על הראש וקורא בלייזר. הוא לא הבין כלום ממה שכתוב, אבל כמו ילדים קטנים- העיקר התמונות!
הבלרוסים הביאו חבר שלהם מחיפה.
עממה, הם שכחו לספר לי שהוא אלכוהוליסט. (:
אז ישבנו אצלי בחדר, ניסיתי להשמיע להם וויזר אבל הם סירבו לאהוב את זה, ופתאום היה לחברם התקף עצבים פשוט מלחיץ. וכיאה לאלכוהוליסטים, הם לא שותים מה שטעים להם ומתי שבא להם, אלא מתי שהם צריכים הם שותים כ-ל ד-ב-ר שיש בו אלכוהול.
אז הוא שתה לי את בושם ואצטון.
*NOTE TO SELF- החיפאי חייב לי 320 ש"ח.*
הבלרוסים נסעו לאילת, ושכחו למרוח קרם הגנה.
הבלרוסים והצבע טלק הזה שלהם, חזרו הביתה סופררררר אדומים, אני אפילו לא יכולה לתאר לכם כמה.
אבל מה, הם השכילו, ושמו קרם הגנה רק על האף.
חחחחחחחח
קיצר חזרו אליי 3 תפוחי אדמה מהזן האדום הזה, אבל עם כתם קטן לבן.
11 בינואר, 4 בבוקר, אני ישנה כל-כךךך טוב, עד שמגיע ארטיום-
ארטיום-*בלחישות* "דליה...דליה...קומי, קומי דליה... דליה... זה חשוב..קומי דליה..."
אני- *שיא העצבים* "מה?!#?%&)*"
ארטיום- "אני הולך להשתין. לילה טוב."
-.-
וכל מילה(קללה?) מיותרת.
ניסיתי להכיר בינם לבין השכנים לבלרוסים.
חחחחחחחח לא מעשה חכם במיוחד, הם פשוט שנאו אחד את השני!
אבל לפחות היה שמח.
-
ועכשיו לנושא אחר לגמרי-
עזבו אתכם מלטוס להודו ולשלם אלפי שקלים על כל התהליך הזה. מי שבאמת רוצה לדפוק ראש יכול פשוט לבוא למושב אביעזר.
היום הסתכלתי על תמונות מהשנתיים שעברו, ומצאתי 7 אנשים קרובים אליי שנהרסו בגלל סמים.
התאבד, כלא, מכון גמילה, מנת יתר, עוד מכון גמילה, לקח פיטריית הזייה אחת שהרגה אותו ישר, ועוד התאבד.
זה כזה עצוב, אנשים שהיו פשוט מקסימים וקרובים אליי נהרסו והרסו אחרים.
-
אחח, נוסטלגיית קיץ.
רבותיי ההיסטוריה חוזרת,
העולם שייך לצעירות.
"נזדיין ונשתכר, אבל לא נתאהב",
סופ"ש רגוע. ♥
בבלוג זה
בכל הבלוגים
