אוקייי אז היום יש לי מצב רוח יאי!!
קיבלתי 89 במבחן ההוא שסיפרתי לכםPP:
אני קתת מבואסת יעני מה הקטע שלכם להעלות לי את הציון ל90..
נו טוב גם זה טוב..
אוקיי מוכנים..
רבתי עם איילת =]]
יאי אני שונאת אותה
היא שויצרית ומעצבנת ואני לא יכולה לסבול אותה
הא צחקה עלי ועל איתי ואמרה:
"נשיקה נשיקה!!"
ואני נהיתי אדומה כי לא רציתי להתנש איתו מול כולם אז אמרתי לה:
"זה שאותך אפחד לא מנשק זה לא אומר לאנחנו צריכים להביא לך שיעור לעתיד!"
היא השתתקש ואמרה לי:
"ואי מאמי מי העלה לך את ביטחון העצמי אני לא מאמינה יש למישהו פה פה!ואם את חושבת ,מתוקה,שאת מפחידה
אותי את מזה טועה הבנת=[["
לא עניתי לה ופשוט חיכיתי..
אחר כך שהלכת אחרי שיעור ספרות ללוקר אז מלא בנות באו אלי ואמרו לי:
"ואי איזה אמיצה את בימיוחד שהשתמשת בזה שלאיילת לא היה חבר בחיים שלה!"
והם רצו משם מהר....
חזרתי אחר כך הביתה והייתי מהזה בשוק!
מה לאיילת "השווה הפצצה המהמת והמקובלת בכל הזמנים:אין חבר !
איך איך לא שמתי לב לזה ביכללל אלוהים איזה מוזר זה אמאללהלה חוחו....
ואחרי אתמול הלחלטתי שיותר אני לא מםחדת ממנה ויש לי סיבה טובה
אות משיהו אוהב איתי אוהב אותי אז הכנתי לה ירידות כמו את צריכה אתר לשידוכים ומה אין יותר חברים דימיונים את רוצה אחד...
אבל לא תבינו אותי לא נכון אני לא נגד ילדות שאין להם חבר אני נגד איילת 11!
ביגללל שהיא יורדת על ילדים סתם!
אחר כך אמא קראה לי לאכול
ראתי את אחותי היא נראתה לי מזה עצובה ואני לא ידעתי למה
רציתי לשאול אותה ואמא אמרה יש לנו גאווה במשפחה...
ידעתי שזה לא ביגלל המבחן שלי
אבל קיוויתי...בעומקי הלב
ואמא התחילה:
אתם יודעים שלירון בחוג שחיה אז היא עומדת להשתתף במכביה!!!"
ואז הרגשתי שמחה אבל גם קינאה כי אמא תמיד אהבה את לירון יותר ומה איתי שאני
היתי בחוג לשחייה והגעתי למקון שני בתחרות הארצית היא אפילו לא דיברה איתי היא רק אמרה
מזל טוב...
וככה עם כל הכעס הלכתי ישר לחדר בלי להגיד לכלום לירון
עם כל הכעס על אמא ולירון ואיילת והמבחן קצת הלכתי לישון מעורבת ברגשות
והינה אני כותבת את הפוסט הזה כבר 23 דקות
ואני מקווה שתגידו לי מה אם חושבים
***תיזכרו זה סיפור שאני דנה המצאתי
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: