אני זוכרת את התקופה שבה עוד היה מה לקרוא בעיתונים. אהבתי את החגים, כי אז היה עיתון שמן. שמן אפילו יותר מזה של סוף השבוע, והיו בו המון כתבות מעניינות. בזמן האחרון צברתי המון חומרים מעניינים, והכנתי לכם גליון חג חגיגי במיוחד, שיש בו הכל מכל וכל. קצת חומרי קריאה מרתקים, קצת תמונות, קצת יצירה, ובשאר הזמן תנוחו, תטיילו ותאכלו, בסדר? ;-)

קריאה 

התאונה של נינה - הדי בן עמר מספר את סיפורה של נינה, ביתו, שעברה תאונה קשה ששינתה את חייה. הכתיבה פשוט מצויינת, קולחת, רגישה, נדירה כל כך בכנותה, ועולה ממנה קשר מאוד מיוחד בין הבת לאב. (הגעתי לזה דרך הבלוג המצויין של חלי גולדברג)

החיים של אנשים בלי ילדים -  (דרך פורום הורים לתינוקות) - מאוד משעשע, והאיור הנלווה אליו לא רק מעולה, אלא גם הזכיר לי שמעולם לא סיפרתי לכם על תופעת הכלבים בעגלות ביפן, אז בקטע אסוציאטיבי במיוחד אני אספר לכם את זה כאן, ככה באמצע. ביפן יש קטע של עגלות עם כלבים! :-) בחיי, אנשים מבוגרים מסתובבים עם עגלות תינוקות רציניות ביותר, ובתוכן... כלבים!! 

בלוגים מומלצים

לפני כמה זמן, הילה עשתה סקר באחד הפורומים, ושאלה על כמה בלוגים אנחנו מנויים ברידר. אני מנויה על 374 (!!) בלוגים, אבל אם אני צריכה לבחור את האחד שאני תמיד מתרגשת לראות שיש בו משהו חדש, זה שאני תמיד אקרא ראשון (יש כאלה שמצטברים בהם 236 פוסטים ואני לא ממהרת לקרוא, אולי באמת הגיע הזמן פשוט למחוק אותם), ושאף פעם לא אתאכזב, זה שתמיד יהיה בו תוכן מרתק ולא רק תמונות, זה שהיוצרת שכותבת אותו ממשיכה להיות אותנטית למרות שהיא הולכת ונהיית מבוקשת יותר מיום ליום וכבר עובדת עם חברות רבות, זה שבו תמיד תמיד אקבל תשובה על כל שאלה שאשאל בתגובות, ופעם אפילו הרשיתי לעצמי לכתוב לה מייל אישי ולבקש ממנה ייעוץ, והיא ענתה לי תשובה מלאה וכנה, איך לא -  זה יהיה הבלוג של ג'ולי בלזר.

ג'ולי היא סקראפרית, תופרת, עוסקת גם ב-mixed media, היא אמנית בנשמה, עדיין מתרגשת ומתלהבת מכל מה שהיא עושה ומגלה, וחדוות היצירה הזאת באה לידי ביטוי בכתיבה שלה ובשיתוף. אני נהנית לקרוא אותה, כי מעבר ליצירתיות שבה, היא גם חושבת המון ומספרת על תהליך היצירה, על הדילמות שלה והמאבק להישאר אותנטית ולהמשיך ליצור בצורה כנה. 

בלוג מומלץ אחר, בגזרת הממתקים לעיניים דווקא, הוא בלוג האוספים של ליסה קונגדון. אני עוקבת אחרי הבחורה הזאת בפליקר כבר כמה שנים טובות, ומאוד אוהבת את העבודות שלה. יש לה המון רעיונות יצירתיים. באחת השנים, למשל, היא שרבטה שרבוט על Sticky Note צהוב קטן. כל יום שרבוט קטנצ'יק פשוט אחר, במשך שנה. 365 פוסט איטים צהובים עם שרבוטים, משהו יצירתי קטן כל יום, ובסופו תערוכה! השנה היא מפרסמת בבלוג המיוחד הזה אוספים. כל יום, אוסף אחר. כיף. תיהנו. 

הו, האינטרנט הזה

במאי השנה מלאו 10 שנים למלחמת שלום הגליל, ו-The Key Man פרסם שני פוסטים מרגשים מאוד, שגם הגיעו למומלצים, וכך קראתי אותם. מאוד התרגשתי מהסיפורים והתיעוד, והיום התרגשתי עוד יותר לגלות את פוסט ההמשך הזה. 

אנשים מופרעים, (!In a good way) או לחילופין, אימהות מושלמות

איזה כיף לילדים של רחלי גזית! כשקראתי את הפוסט על מסיבת יום שישי ה-13 המושקעת, הייתי בטוחה שמדובר במסיבה למבוגרים, וכבר תכננתי איך לגרום לרחלי להזמין אותי למסיבה הבאה! יש שם רעיונות כל כך מקסימים, וההשקעה כל כך הולכת עד הסוף, שזה ממש תענוג. קצת כמו להיות בתוך הארי פוטר לערב אחד. 

המצאה (על הנייר בלבד) מדליקה (מישהו עוד משתמש במילה הזאת??)

אני רוצה כזה! נכון שגם אם באמת הייתה קיימת מצלמה כזאת היא הייתה לחלוטין לא שימושית, אבל ממתי אני קונה רק דברים שימושיים? 

ולסיום,

אליז בלהה יוצרת מיני אלבומים מכל אירוע, גם הקטן ביותר. היא מתעדת לצורך התיעוד, ולא לצורך ה-התחייבתי לפרימה ואני צריכה לשפוך 700 פרחים על העמוד הזה ;-), והיא נהנית מזה. אני אוהבת את העובדה ש(עדיין, היא רק התחתנה לאחרונה) אין לה ילדים, והיא בכל זאת יוצרת להנאתה בלי סוף אלבומים ועמודים, ועכשיו היא עדכנה את רשימת המיני אלבומים שלה. היא משתמשת בכל הבא ליד, ולא רק בחומרי סקראפ, והגישה שלה מאוד מציאותית. קחו למשל את האלבום הזה. היא רוצה לתעד משהו קבוע, אז היא הולכת על עיצוב נקי ופשוט, כדי שיהיה אפשרי. האלבום מקסים בעיניי, והגישה מרעננת, לא?

ואם אתם בוחרים לקרוא דבר אחד בלבד מכל הפוסט הזה, בבקשה תקראו את הדי בן עמר.

חג שמח!