לפני שבוע, ניצן קיבל צעצוע חדש ומקסים.

זה טרקטור צבעוני, נוסע ורועש, נהוג על ידי חוואי חביב, שגורר חיות חווה חביבות לא פחות.

כל חיה משמיעה את הקול האופייני לה כשלוחצים עליה, והחוואי שר טרללה-לה-לה-לה אי-איי-אי-איי-או.
ובכן, אתם ודאי שואלים את עצמכם אילו חיות חווה מסיע החוואי, ולאן.

הנה הן, חיות החווה.
הסוס, שעושה "איהיייי", הכבשה שעושה מממהההה, הפרה שעושה מווווו, האפרוח שעושה קוקוריקו, ו...

רגע, רגע, מה זו החיה הזו?

חיית חווה, והיא בכלל לא ידעה שהיא כזאת!

קבלו את ה... היפופוטם!

נחשו איך עושה היפופוטם?
ובכן, הוא נוחר כמו חזיר!
תראו מה מגלה לנו הצצה באריזה הפנימית של הצעצוע (שכן על האריזה החיצונית מצוייר ההיפו בכבודו ובעצמו):

אבוי! חזיר!
אז מה עשו בחברה שמייצרת את הצעצוע?
הם חשבו וחשבו, וידעו שאסור לגלות לילדי ישראל הכשרים והתמימים שבחווה גדל חזיר, אז החליטו לגייר אותו ולהפוך אותו ל...היפופוטם!
ואני שואלת אתכם, מה יותר נורא, לחשוף את ילדינו הרכים לחיה הטמאה, או להטעותם בצורה כזו שיחשבו שההיפו נוסע בטרקטור ועושה "חררר חררר"?
גיגול מהיר מלמדנו שבצעצוע המקורי אכן ישנו חזרזיר חמוד.
ועכשיו אותו הסיפור במילים אחרות.
בתרגום, המקצוע שמפרנס אותי ואת התחביבים שלי, ישנו ענף שנקרא לוקליזציה, או בעברית, גיור. כשמייבאים לארץ תוכנה, לדוגמה, צריך לגייר אותה. כלומר, לתרגם את כל הממשק שלה לעברית, להפוך אותו משמאל לימין, לשנות את לוח השנה כדי שיתחיל ביום ראשון ולא שני, ועוד התאמות מקומיות. דוגמה אחרת ללוקליזציה היא החוברות של איקאה. מעבר לתרגום החוברות לשפה המקומית, מתבצעת בה גם לוקליזציה של האנשים המצולמים, בהתאם למדינה. אז האנשים שמצולמים בארץ דומים יותר לישראלים, בסקנדינביה הם בלונדינים, ובמקומות אחרים הם שחורים, מלוכסנים, וכו'.
גם הצעצוע הזה שניצן קיבל עבר לוקליזציה, וחלקה מוצלח. הנהג של הטרקטור שר ב"אוניברסלית". הוא אמנם שר את "לדוד משה הייתה חווה", אבל כל ה"מילים" שלו הן "טרלללההה", ורק הפזמון ב"אנגלית" - "אי איי אי איי אווו" (בעברית זה היה צריך להיות "איה איה או"). החלק הפחות מוצלח הוא הגיור של החזיר. יש הגיון בשינוי החיה לקהל היהודי, אבל אין הגיון בבחירת ההיפופוטם, מה גם שהם שכחו (?) לגמרי להחליף את הקול שהוא משמיע, וכך נוצר הסיפור המצחיק הזה.
את התמונות לפוסט צילמתי כחלק מתרגילי הבית במסגרת סדנת צילום של דנה ישראלי.
יצאתי החוצה בשיא הרצינות, השתטחתי על הרצפה, קרצתי בעין אחת תוך כדי סיבוב העדשה בפוזה של צלמת מקצועית, ותראו מה קרה.

הילדה החמודה הזאת פשוט רצה אליי והתחילה לשחק בחיות. :-)
מי אמר ששיעורי בית זה לא כיף?