אז אולי נכתיר את השבוע הזה כשבוע צילום. בימים הקרובים יהיו לי המון המון תמונות לשתף. תחזיקו מעמד!

אחרי שהמלצתי לכם על התערוכה בנמל, אלה הן כמה תמונות שצילמתי באותה שבת אחר הצהריים.
יש מקומות שבהם צריך מאוד להתאמץ כדי למצוא משהו לצלם, תל אביב היא לא אחת מהם, וגם הנמל לא. ההשראה נמצאת בכל פינה, בחנויות, בים, באנשים שמבלים, בכל הילדים שמתרוצצים על הדק, במופעים השונים שיש שם, בלונים צבעוניים שהופכים לכל מיני חיות קטנות, לוליינים צבעוניים, וגם בדברים הכי קטנים. כמו למשל, הצינור הזה בים. הגלים, הקצף, הירוקת, הצורה של הצינור עצמו, קשה לפרוט את זה למילים, אבל יש פה משהו יפה שאני אוהבת.

מהי בעצם אותה "השראה" שאני מדברת עליה? אותו המשהו שגורם לי להשתהות עוד רגע, לרצות לצלם, לקחת איתי את הרגע, את הצבעים והתחושות. אותו משהו שגורם לי להיאנח במין, "הו, זה כל כך יפה!", להתלהב, להתרגש, ליהנות. מאוחר יותר ההשראה יכולה להיתרגם גם לשילובי צבעים, רעיונות, מחשבות, יצירה, אבל היא מתחילה מעצירה, צמצום של העיניים, שניה של מחשבה, והחלטה לצלם - את זה צריך לתעד. זה מספיק יפה, מעניין, מרגש. אני רוצה לקחת את זה איתי.

כמו הקיר הזה:

ובתוך השוק החדש, כמה גלותי מצידי להגיד את זה, אבל מרגישים כמו באירופה. אני ממש מצפה לשמוע את המוכרים מדברים צרפתית. בחוץ אפשר לקנות מיני-דונאטס מתוקים, כל מיני אגוזים מסוכרים, ובפנים יש מבחר ענק של דברים. המון אנשים, ריחות, צבעים, מאפים, וגם זה:

וזו הצצה אל תוך השוק, מבחוץ. גם כאן זה נראה צרפתי, לא?

אני מאוד אוהבת אופניים. יש לי המון תמונות אופניים.
קודם כל, כי אופניים הם כלי רכב חמוד, ושנית, הם יכולים להיות צבעוניים ומעניינים, וכאן הם נשענים על יצורים חמודים ;-)

אגב, אני כנראה לא היחידה שחושבת שאופניים זה דבר חמוד, הנה, תראו פה (תודה, הילה, על השיתוף).

אפילו הרצפה של החניון מעניינת. לא עושה לכם חשק להוציא טושים ולהתחיל לצייר? אולי צבעי מים? :)

ופרץ קטן של צבע בתוך מחסומי פלסטיק מכוערים, אפילו הוא יכול לתת השראה:

וגם זו תמונה של כלום, למעשה, אבל אני כל כך אוהבת אותה. פה אני עומדת מחוץ ל"ארומה", ומצלמת דרך החלון. מדבקת הפרפר בחוץ, בפנים יש מנורות מוארכות ועגולות שיוצרות עניין, ברקע המאווררים כמו זוג עיניים גדולות, ופנסי הרחוב משתקפים בצורה מעניינת, מכניסים הקשר לתמונה הזאת:

ומה זה? אני לא יודעת, אבל אהבתי את הצורה של הסליל הפתוח, את הקיר המתקלף, את היעדר הצבע דווקא, את שתי הקוביות השבורות בקצה, מימין.

ושניה לפני שחוזרים הביתה, קצת רומנטיקה. :-)