לפני כמה שבועות גיליתי במפתיע שאני מועמדת לפרס ה"גולדן בלוג" של ישראבלוג בתחום היצירה, והתרגשתי מאוד.
כל כך התרגשתי, ששכחתי לספר לכל העולם ולבקש שתבחרו בי! אז הנה, אני מספרת בהתלהבות והתרגשות, שניה לפני המועד האחרון להצבעה, שהוא מחר! אז רציתי להודות לכל מי שקורא פה ונהנה, ולכל מי ששלח את הבלוג שלי כמועמד-

תודה, תודה, תודה רבה, לכל מי שקורא, לכל מי שמגיב, לכל מי שמנוי, ואם אתם רוצים לבחור, הנה הקישור הישיר לקטגוריית בלוגי היצירה. בכלל, זו הזדמנות מצויינת להכיר עוד בלוגים מעניינים בישרא, אז שוטטו קצת בין המועמדים האחרים, ותיהנו.

ועכשיו לקצת תמונות שצילמתי באינסטגרם.
תחילת החורף, מחלות, והרבה מאוד עבודה, גרמו לכך שלא כתבתי הרבה זמן (וזה חסר לי. מאוד!), אבל האינסטגרם מאפשר לי גם לתעד וגם להרגיש יצירתית, כמעט כל יום.  שם המשתמש שלי, אם גם אתם מכורים, hagitaz, וגם מי שאין לו סמארטפון יכול לעקוב, פה.

אלה בגדים וכרית שתפרתי לבובה של ניצן בוקר אחד, ונהניתי מכל רגע:

וזה יען שפגשנו בסיור בוקר מקסים בספארי:

דובי וארנב שפגשנו בתל אביב, מחלקים חיבוקים:

וגרפיטי מעולה, גם כן בתל אביב:

ומטריות מקסימות, גם זה בתל אביב (אבן גבירול), כי רק שם אפשר לטייל ברחוב סתם ככה, ולהיתקל במטריות כאלה :-)

וזו תמונה משבת בלונה פארק:

רוכבת אופנוע מדליקה:

אחר הצהריים בפארק בכפר סבא. אם תסתכלו ממש טוב, תגלו למרגלות הג'ירפה ילד מהמם:

והנה תקריב על אותו ילד מהמם, בעיצומה של קפיצה:

שיהיה שבוע טוב, צבעוני ויצירתי! :)

שימו לב: יש בעיה במשלוח עדכונים מהבלוג "יומני היקר", אני מודעת לה ועובדת על זה, ובינתיים שולחת עדכונים ידנית. מכיוון שאולי לא קיבלתם עדכון, אני מזמינה אתכם להציץ, פרסמתי השבוע אתגר ואני אגריל בין המשתתפים את הספר Wreck This Journal. אם אתם רוצים להשתתף ורק עכשיו נודע לכם על האתגר, כתבו לי ואאריך את הדדליין להשתתפות.

מעבר לזה, החל מספטמבר אני אשלח ניוזלטר למנויים. המנויים יקבלו עדכון על סדנאות חדשות לפני הפרסום בבלוג ובפייסבוק, יהיה בו תוכן חדש ומעניין, והפתעות נוספות. אם אתם רוצים להיות מנויים על הניוזלטר, שלחו לי מייל. כתבו "ניוזלטר" בשורת הנושא, ואת תאריך הלידה שלכם בתוכן, וככה תהיה לכם הזדמנות לקבל עוד משהו קטן ביום ההולדת שלכם. :)

_________________

תודה רבה לכולם על התגובות לפוסט הקודם! עשיתם לי חשק לשתף בעוד תמונות, אז הנה הן באות. סיפורים קטנים מפה ומשם.

מזמן לא היה פה איזה פרצוף. שימו לב למצלמה ביד שלי, מצד שמאל - אפשר לקרוא לזה דיוקן עצמי? ;-)

אמנות רחוב בתל אביב:

ביפו:

בנווה צדק:

מנופים עם דובים:

תל אביב מלמעלה:

ופה שדה התעופה, לפנות ערב. יש לי חיבה עזה לנמלי תעופה, גם כשאני לא בצד הטס, כמו במקרה הזה.

התמונה למעלה צולמה כשליווינו את אופיר לטיסה, והתמונה פה למטה צולמה כשבאנו לאסוף אותו.
קניתי שני בלונים, האחד התפוצץ בדרך, השני החזיק מעמד קצת יותר:

אבל כשניצן סיים את הבמבה והתפנו לו הידיים, הוא ביקש להחזיק את הבלון. קשרתי לו אותו ליד, אבל בזמן שהסתכלתי על מכונה לממכר זרי פרחים ותכננתי בראשי את הפוסט, "דברים שיש רק בשדות תעופה", ניצן הצליח להתיר את הקשר, ו...

הרי לכם עוד דברים שיש רק בשדות תעופה. הבלון שלנו הצטרף לתקרה מלאת בלונים :-)

אותי זה מאוד הצחיק, את ניצן הרבה פחות. הוא דרש בתוקף שאני אוריד לו את הבלון, והדבר היחיד שהרגיע אותו היה שאבא שלו סוף סוף הגיע.

ואם אנחנו כבר מדברים על ניצן, זו תמונה קיצית שאני מאוד אוהבת:

ובשבוע הבא אפרסם לוח סדנאות לחודש הקרוב, כדי שתהיו מסודרים עם מתנות ורעיונות לסוף הקיץ, תחילת השנה והחגים. אה, וכל מי שביקשה סדנת העברת תמונה - הנה היא מגיעה! :-)
ואני אסיים בטיזר קטנטן לאחת הסדנאות, אלבום קיץ צבעוני עמוס בטכניקות, תמונות, סיפורים, ואינסוף מקום לכל מה שתרצו לשמור אתכם מהקיץ הזה:

אצלי סוף השבוע מתחיל כבר מחר, בסדנה של אנה מפולין - איזה כיף!

ומה התוכניות שלכם לסוף השבוע, יצירתיות או אחרות? :)

לפני כמה ימים פרקתי את כל המצלמות בבית, ביניהן המצלמה והטלפון של אופיר, ומצאתי המון תמונות מעניינות.

כבר כתבתי כמה פעמים, שאופיר ואני מצלמים מאוד דומה. אותם הדברים מושכים אותנו, והתמונות שלנו מאוד דומות, על אף שהן תמיד יהיו מזווית אחרת ועם פוקוס אחר. אולי פעם באמת נעשה את הפרוייקט שבו שנינו מעלים תמונות מטיול ספציפי, כל אחד מהזווית שלו.

בינתיים, אני משתפת אתכם בתמונות מקסימות שמצאתי במצלמה שלו.

אני מתחילה דווקא בתמונה אישית, כי אחרת לא אדע איפה להשחיל אותה :)

זו הייתה הפתעה נעימה למצוא את התמונה הזאת, כי בכלל לא ידעתי שהוא צילם אותי.
סטימצקי, גן העיר (תל אביב). 

בית חולים בילינסון, פתח תקווה.

חיפה

זו תמונה שאני אוהבת במיוחד. בנין קרית הממשלה המודרני בחיפה מבצבץ מאחור, ובחזית בנין ישן, על סף קריסה. 

גם זה בחיפה:

וזה בעין הוד.

"דאר אחרית הימים".

ותקריב על מה שיש בתוך התיבות:

ולסיום, תמונה שהצחיקה אותי מאוד. :-)

היא צולמה בזנזיבר, בבצרה, באחת השבתות.

עדכון: נותרו שני מקומות לסדנת מיקסד מדיה בשבוע הבא. להרשמה, כתבו לי מייל.

__________

במוצאי שבת, היינו בסרט התיעודי, "הדירה". הסרט מעניין, מותח ומקסים, ומגולל את סיפורו של הבמאי, ארנון גולדפינגר, שעזר בפינוי הדירה של סבתא שלו לאחר פטירתה, ומצא בה תיעוד על סיפור מעניין שאף אחד לא ידע עליו. מרתק לעקוב אחר הסיפור, והנסיון של גולדפינגר להבין אותו, מתוך קטעי עיתונות ישנים, תמונות וקטעי זכרונות. אה, ויש אפילו הצצה לסקרפבוק ויומנים משנות החמישים-שישים! כדאי!

לפני שנתיים, כשעברנו לכפר סבא, מצאנו בדירה שולחן ישן, עם מגירות עמוסות בצילומים ישנים וקטעי עיתונות מצהיבים.

כשפנינו לדיירים הקודמים, הם אמרו שאפשר לזרוק הכל.

אני לא יודעת מה הסיפור המשפחתי שלהם, אבל מאוד כאב לי לזרוק את התמונות, והחלטתי להשאיר את חלקן אצלי.

תמונות ישנות מאוד, יפהפיות, שמספרות כל כך הרבה סיפורים.

למשל, האישה הזאת, שמופיעה בכל כך הרבה תמונות:

לכבוד מה היא עטתה את כפפות הסאטן האלה? וכמה שעות היא עבדה על הפריזורה?

היא יפהפייה, ואין ספק שאהבה להצטלם. יש לי תמונות שלה בעבודה, בספריה, בטבע, במסיבות...

תראו איך היא נהנתה במסיבה הזאת, ושימו לב גם לשמלה היפהפיה של הבחורה משמאל, ולשיער הנפוח של כולן.

מה הן חגגו?

וכל תמונות החתונה של הזוג הזה, בתוך מסגרות נייר, עם פרגמנט עדין ודק מעליהן, למה החליטו לזרוק אותן?

ולמה אני שומרת אותן? :-)