מה זאת אומרת מה זאת אומרת? לא תמיד חלמתם שיחגגו לכם גם בחצי, ולא רק ביום ההולדת העגול?
יום ההולדת של קשת, באוקטובר, יצא בדיוק יום למחרת המסיבה שקשת וגלי ערכו לי לכבוד החתונה, וכך יצא שלא חגגנו לה בכלל.
אז איזה מזל שהיא חגגה בדיוק בשבוע שעבר X וחצי (פתאום שמתי לב שזה אומר שגם אנחנו חגגנו חצי שנה לנישואים :-), ויכולנו להפתיע אותה.

אז בערב חמישי, הפתענו את קשת וחגגנו לה יום הולדת "וחצי" אצל דפי בסטודיו.

אני אתחיל מהמתנה שהכנתי, תיק עופרה. 

בתקופה האחרונה אני נהנית מאוד לתפור, וההדרכה של התיק הזה באמת כל כך ברורה וכל כך טובה, שזה ממש תענוג לעבוד איתה, מה גם שאחרי התיק הראשון שתפרתי כבר ידעתי איפה נקודות החולשה שלי ומה כדאי לעשות אחרת, וכך נולד התיק הזה:

אני מאוד מאוד מרוצה ממנו, ומתכננת להכין גם לי תיק כזה בקרוב. קצת מסקנות למי שמתכוונת להכין כזה:

1. למי שאין נסיון עם פליזלין, החומר הזה מתסכל. עדיף לתפור בהתחלה בדים קשיחים, כמו פה, בד ג'ינס, במקום לגהץ שעות פליזלין. ככה תצטרכו לגהץ רק את הכיסים, וזה באמת לא נורא.

2. שימו לב שיש כל מיני סוגים של פליזלין. יש פליזלין עם נייר, שמקשיח יותר והצד הפנימי שלו מתבלה יותר עם השימוש, ויש פליזלין בד - הוא מתאים יותר בעיניי לתיק הזה, וניסיתי את שניהם!

3. אני מאוד מתקשה לגזור, זה הסיוט שלי. אז הפטנט שלי הוא לשרטט את הגזרה על דפי בריסטול קשיחים, וככה אני יכולה לצייר אותם על הבד, וגם לשמור לפעם הבאה, שתהיה עכשיו הרבה פחות מאיימת, כי אני רק צריכה לשרטט סביב הבריסטול, ולא שוב לעשות את כל המדידות.

ונמשיך במסיבה - אחד החלקים שנהפכו כבר למסורת במסיבות של החבורה שלנו הוא הספר השמן. כל אחת מכינה בבית עמוד עם קישוטים תלת-מימדיים (שמשמינים את הספר), ובמסיבה, כלת החגיגה מקבלת את כל הדפים, מנסה לנחש מי עשה מה, ואז מקבלת אותם כרוכים כספר למזכרת. זה העמוד שאני עשיתי, אחרי ששמרתי את העמוד הזה מאיזו אנציקלופדיה, והוא ישב אצלי חודשים ארוכים וחיכה להזדמנות להכין משהו לקשת:

בבלוג של קשת אפשר לראות את כל העמודים השמנים - יצא לה ספר מקסים וצבעוני במיוחד!
ועכשיו הגיע שלב התוכנית האמנותית (זה שדילגתי על האוכל לא אומר שלא אכלנו מהאוכל המשובח שכל אחת הכינה! :-), שבו הכנו עמודי אלבום על זמן. המשחק היה כזה:

1. הצטלמנו ביחד, הרבה תמונות, כדי שיהיה מעניין.

2. כל אחת בחרה תמונה.

3. כל אחת התחילה מעמוד חלק, ריק.

4. שמנו סטופר ל-7 דקות.

5. כל אחת התחילה עמוד אלבום, והוקצו לה לה 7 דקות לעבוד עליו.

6. מיד כשהסתיימו 7 דקות, כל אחת העבירה את העמוד שלה לזו שמימינה.

7. וככה עד שסיימנו סבב.

כל העמודים נמצאים בבלוג של קשת, אז אני לא מעלה אותם לפה, אבל הם יצאו מקסימים, ואני נהניתי מכל רגע!

אני חושבת שאחת הסיבות לכך שהיה לי כל כך כיף היא דווקא הזמן הקצוב. כלומר, הרבה יותר כיף לעבוד בצורה מהירה, אינטואיטיבית, חופשית, מאשר כשיש לי שלוש שעות, ואז אני מתלבטת שעות על איזה דף לבחור ואיזה קישוט להדביק ובאיזה מקום בדף, כל ההתלבטויות האלה מתישות ומשעממות אותי בסופו של דבר, וכאן זה פשוט היה משחק, ונהניתי. לא חשבתי יותר מדי, אלא באמת השתמשתי בדברים שאני הכי אוהבת והכי טבעיים לי (שרבוטים בטוש שחור דק, כותרות באותיות גדולות, הדבקה של קישוטים פשוטים), ואני חושבת שבשלב מסויים שאר בנות קצת התעייפו מהקריאות שלי, לא יכולתי להפסיק להגיד דברים כמו, "שיואו אני כל כך נהנית", "יואו, זה כל כך כיף!"

תנסו את זה בבית! :-)

אז מה היה לנו? מסיבות זה כיף, לא תמיד צריך סיבה ממש מוצקה ואמיתית (אם כי יום הולדת "וחצי" הוא בהחלט סיבה מוצקה!), מתנות זה נפלא לשני הצדדים, ויצירה חופשית - גם כן כיף, וחברות כמו קשת, ובכלל, כל הבנות שהיו והשתתפו, והכינו בבית, ויצרו במקום, והביאו אוכל ותמיד מוכנות לחגוג ולתת ולפרגן - זה נכס, ואושר גדול.

רק בשמחות! :-)

ספר שמן הוא פרוייקט שיתופי של הרבה יוצרות. כל אחת יוצרת עמודים כמספר המשתתפות, ובסופו של דבר כל אחת מקבלת ספר שכולו יצירות אמנות מעניינות. הסיבה שהוא נקרא "שמן", היא שבכל עמוד יש קישוטים תלת-מימדיים שמשמינים אותו. כאן אתם יכולים לראות וידאו של ספר שמן לדוגמה, בנושא "נסיעות".

אני מאוד נהנית מספרים שמנים, הם מלאי השראה ויש בהם יצירות מגוונות ומעניינות, ולכן יזמתי הפעם בעצמי פרוייקט כזה. הנושא של הספר הנוכחי היה "ציטוטים", כי חשבתי שזה נושא מספיק פתוח שיאפשר לכל אחת לבחור משהו שמדבר אליה וליצור עמוד שיבטא את מה שהיא רוצה. רציתי גם שהוא יהיה ספר "שמן רזה", כלומר ארוך ודק, אבל אני אפעס חושבת שהתבלבלתי בחישוב של המידות, והוא לא כ"כ רזה. בפעם הבאה!

הציטוט שאני בחרתי בו הוא Nothing great was ever achieved without enthusiasm. אני מאוד אוהבת אותו ומאמינה בזה, וזה מסתובב אצלי בראש כבר הרבה זמן. אני חושבת שהציטוט הזה בעצם אומר שכדי להצליח צריך לעשות את מה שאוהבים באמת. וכמו שאמרתי, אני מאמינה בזה בכל ליבי. התמונה של התינוקת היא תמונה שגזרתי מפרסום של "יס דוקו", ואני שומרת אותה כבר חודשים בדיוק בשביל הציטוט הזה. אני חושבת שהפנים והידיים שלה מביעים בדיוק את ההתלהבות שרציתי להביע, והיא בכלל מאוד מתוקה.

הבעיה עם ספרים שמנים היא שצריך לעבוד מאוד קשה. זה די מתיש ואפילו משעמם לעשות את אותו עמוד 14 פעמים, ולכן הפעם ביקשתי מהבנות שיצלמו את העמודים, ורק יקשטו אותם בקישוטים תלת-מימדיים אמיתיים אחרי הצילום. לצערי, בצילומים שלי הצבעים לא יצאו מספיק חיים כמו במקור, אבל אני בכל זאת מרוצה. הקישוטים התלת-מימדיים שהוספתי הם הלבֶד האדום, והחרוזים הצבעוניים.

ותמונה קבוצתית עם גברת:

ומאחור:

אני חייבת להודות שהפעם היה יותר קל ונוח, בזכות הצילומים, וזה לא פחות כיף בעיניי. מי אמר שהכל חייב להיות קשה? :-)

עד סוף החודש כל הספר יהיה כרוך ומוכן, ובינתיים אתם יכולים לראות גם את הדפים של משתתפות אחרות: מאיה, הדר ודיאנה.

(אם שכחתי עוד מישהי שפרסמה, בשביל זה יש תגובות. שלחו לי ואעדכן!).