חזרתי מהסמינר!
היה כיף!
מאוד!
שני פרקים עכשיו..!
וןשבוע הבא אני לא יעדכן כי אני בחו"ל!:)
להית'
פרק 16
"אני רוצה שתלמד אותי איך להילחם" אמרתי
"מ...מה?"
"כן, אני רוצה שתלמד אותי איך להילחם" אמרתי שוב
"אין מצב" הוא אמר
"סטיב, בחייך"
"לא, אני יכאיב לך ואין סיכוי"
"סטיב, מה שתכאיב לי יהיה כלום לעומת מה שיכאב לי אם לא תלמד אותי"
"זה בגלל כל הקטע של החוטפים, נכון?"
"כן...אבא שלי שכר לי שומר ראש, שמחכה מחוץ לדלת של הדירה שלך ברגע זה...אבל אני מרגישה שזה לא מספיק, אני רוצה לדעת להגן על עצמי"
"לא יודע" הוא אמר
"בבקשה.." נצמדתי אליו
"גבי.."
"סטיב.." תפסתי בחולצה שלו ונישקתי אותו
"אוקי.." הוא אמר לבסוף
"אחלה" שמחתי
"תעמדי עם הגב אליי" הוא אמר
הסתובבתי
הוא נצמד אליי מאחור וכרך את ידו סביב הצוואר שלי
"זו הדרך הכי טובה לנסות להכניע מישהו, במידה והוא לא יודע להילחם" סטיב אמר "מה שאת עושה..מביאה בעיטה חזקה לרגל, אחרי זה מרפק בצלעות, ואז אגרוף לפנים של התופס ובורחת בשיא המהירות"
בשעתיים שלאחר מכן הוא לימד אותי איך לעשות את מה שהוא הסביר לי
"יאלה פעם אחרונה ונעשה הפסקה"
הוא אחז בי בצוואר, פתאום הרגשתי כאילו הכל חוזר אליי כמו בומרנג, הרגשתי את אותו הפחד כשהחוטף אחז בי מאחור
בעיטה לרגל > מרפק לצלעות > אגרוף לפנים והסתובבתי, ראיתי את סטיב מחזיק את הבטן שלו, שיט, הגזמתי
"סטיב.." רצתי אליו
"הצלחת.." הוא אמר
"שב.." הושבתי אותו על הספה
"תגידי את הולכת למכון כושר?" הוא שאל
"הייתי הולכת.."
"מרגישים" הוא השתעל
"אני מצטערת, נסחפתי, אולי באמת עדיף שלא תלמד אותי" אמרתי
"לא, את צודקת, את צריכה לדעת איך להגן על עצמך" הוא אמר
"אני מצטערת" ליטפתי את הפנים שלו
"תשמעי גבי, יש לך כוח" הוא צחק
"הבאתי לך מכה בפנים?" ניסיתי למצוא סימן למכה
"אם לא הייתי מתכופף בעקבות כאב הבטן שעשית לי הייתי חוטף מכה, אבל לא קרה כלום"
"אוף סטיב מה עשיתי, אני...נסחפתי לגמרי, הרגשתי כאילו הכל קורה מההתחלה, נסחפתי לגמרי"
"גבי, זה בסדר" הוא אחז בי בפנים "טוב, עכשיו נעשה הפסקה. עד מחר!מחר תחזרי אני ילמד אותך משהו אחר" הוא אמר
"תגיד, אתה לא אמור להיות בכלל בעבודה?" שאלתי
"את יודעת מה השעה?" הוא שאל
"ארבע?" שאלתי
"7 בערב, אני מסיים לעבוד כל יום ב 4" הוא אמר
"7?!באמת?!"
"כן..איפה היית שאיבדת את תחושת הזמן..?" הוא שאל
"סתם..בשומקום" אמרתי
"טוב, מה באלך לאכול?" הוא קם מהספה
"תשב, אני יכין" אמרתי
"באלי טוסט, מה איתך?"
"גם לי בא, אתה רוצה עם קטשופ?" שאלתי
"נו ברור, מה זה טוסט בלי קטשופ??"
"כבר מגיע" אמרתי
הוא הדליק טלוויזיה בזמן שאני הכנתי טוסטים
"סטיב, תוציא מהתיק שלי את הפלאפון ותבדוק אם מישהו חיפש אותי" ביקשתי
"מה זה??" סטיב פתאום שאל
"מה זה מ...ה" נעצרתי כשראיתי אותו מחזיק את מה שקניתי לא מזמן
"זה כלום" החזרתי את זה לתיק
"את רוצה לומר לי למה את מסתובבת עם הדבר הזה??"
"למקרה שיקרה משהו.." אמרתי
"אבל את לא יודעת להשתמש בו!את יכולה להיפגע!"
"אני אפגע יותר אם אני לא ישתמש בו" אמרתי
"גבריאלה, אני בא איתך ואנחנו הולכים עכשיו להחזיר את האקדח הזה למקומו"
"סטיב, אין מצב!" אמרתי
"גבריאלה אני לא מוכן שתסתובבי עם הדברים האלה!אם הנצרה תיפתח ולא תשימי לב??אנשים חפים מפשע יפגעו ואולי את תהיי אחת מהם"
"אז תלמד אותי" אמרתי
"גבריאלה, אני לא יכול להכשיר אותך להיות שוטרת...אוקי, אז אני מלמד אותך איך להילחם...אבל את לא תתעסקי עם אקדח"
"אז אני אלמד את עצמי" אמרתי
"תגידי התחרפנת?!"
"אל תצעק עליי!!אני רוצה לוודא שאני מוגנת!שומר ראש זה לא מספיק!לדעת להילחם זה לא מספיק!ואם אתה לא מוכן לעזור לי אז אני ילמד לבד!" אמרתי
לקחתי את התיק, האקדח ויצאתי מהדירה
שומר הראש בעקבותיי..
נסעתי הביתה, הנחתי את האקדח בתוך המגירה
למחרת יצאתי לברר איפה אפשר להירשם לקורס הגנה עצמית, כמובן שלקחתי איתי את האקדח
הגעתי למתנ"ס
לפני שנכנסתי מישהו תפז אותי בצוואר, אוקי, לבצע את הטכניקה שסטיב לימד אותי
בעיטה לרגל > מרפק לצלעות > בוקס לפנים
הסתובבתי
שוב פעם זה סטיב
"שיט"
"כל הכבוד" הוא אמר כמעט מת
"סטיב!למה עשית את זה?"
"סתם...?" הוא ספק שאל ספק אמר
"איזה שטות, אתה בסדר?" שאלתי
"כן...אז את מוכנה ללמוד איך להשתמש באקדח?" הוא שאל
"כן" אמרתי בחיוך
"אז יאלה.."
נכנסנו למכונית שלו והוא נסע למקום מבודד, המון עצים בעיקר ושטח ריק.
"לקחתי חופש היום במיוחד בשבילך"
"וואלה?? מעולה בשבילי"
התקדמנו ווידאנו תמיד שהשומר מאחורינו
הגענו למקום באמצע שום-מקום
מלפנינו מוצב בול עץ שעליו פחיות
"תראי לי שוב את האקדח"
הבאתי לו את האקדח
"כמו שחשבתי, כזה יש לכל שוטר, הוא מסוכן למי שלא יודע להשתמש בו"
"אז תלמד אותי"
3 שעות, רק ללמוד איך לפרק ולהרכיב את האקדח הזה, 3 שעות!!
"סיימתי!" צעקתי
"סוף, סוף!" הוא צחק
"הלו!אל תצחק עליי!"
"עכשיו אפשר להתאמן ביריות עצמן.."
"למה בכלל הייתי צריכה לפרק ולהרכיב אותו?" שאלתי
"כדי שתדעי איך הוא בנוי, איך לקרוא אקדחים, איך להשתמש בו"
"טוב.." הנחתי לעצמי שזה אומר משהו
"תעמדי בתנוחה יציבה, לירייה יש הדף, אז כדי שלא תאבדי שווי משקל תעמדי כמה שיותר יציבה"
"אוקי.." אמרתי
"עכשיו תכווני ותנסי לפגוע..ותדאגי שהיד שלך תהיה מתחת לנצרה או שזה יחתוך אותך"
יריתי, מההדף עפתי מעט אחורה אבל סטיב היה מוכן לזה ותפס אותי
"ואו" הייתי המומה "פגעתי במשהו?" שאלתי
"את רואה את העץ ההוא?מצד שמאל שלנו?זה איפשהו שם"
"אוף אני עקומה"
"את רק צריכה אימון, אל תדאגי"
5 שבועות של אימונים קשים, עכשיו אני מוכנה להכל.
פרק 17
5 שבועות של אימונים קשים, עכשיו אני מוכנה להכל
הוא לקח אותי שוב למטווח יריות
"יאלה תנסי"
יריתי, פגעתי בפחית, עוד ירייה, עוד פגיעה.
וככה פגעתי בכל 6 הפחיות
"גבי!!" הוא חיבק אותי וסיבב אותי באוויר
"הצלחתי!"
"אומנם ביותר מחודש אבל הצלחת!" הוא צחק
"סטיב!"
"אני צוחק יפה שלי, את מבינה איזה שיפור עברת?!"
"לא ממש..." אמרתי
"אני זוכר את היום הזה שהגענו לכאן פעם ראשונה, וירית בעץ ההוא, מצד שמאל שלנו"
"גם אני זוכרת" הסמקתי
"בואי נראה אם הקליע שם"
הלכנו לכיוון העץ, חיפשנו את הקליע
"מצאתי אותו!" סטיב אמר
"איפה??" הלכתי לכיוונו
"רגע.."
הוא הוציא אולר וקילף את העץ
"הנה.." הוא הוציא את הקליע
"יאו, זה הגיע ממש לתוך העץ"
"אמרתי לך שזה מסוכן בידיים לא מאומנות" הוא אמר
"את יכולה כבר להגיש טופס בקשה להיות שוטרת.." הוא צחק
"כן, כי אבא שלי נורא ישמח" אמרתי
"אבא שלך גם נורא שמח שאנחנו יחד" סטיב אמר בציניות
"הוא יודע שאתה עושה אותי מאושרת, אז הוא לא מתנגד" אמרתי
"למזלי, אם הוא היה מתנגד? לא הייתי יכול לעשות כלום"
"גם נכון..אבל אני הייתי יכולה.." אמרתי
"וואי, את זוכרת שיש לנו עוד יומיים חצי שנה?" הוא שאל
"כל כך מהר??" שאלתי
"כן.."
"אני לא מאמינה ששכחתי מזה.." אמרתי
"את יודעת שאת באה אליי באותו יום?" הוא שאל
"אוקי.." אמרתי
"אולי נבוא לכאן ונחרוט את השמות שלנו על העץ הזה, נעשה את זה כל פעם שתהיה לנו חצי שנה נוספת"
"אל תפתח פה לשטן" אמרתי
"את מאמינה בדברים האלו?" הוא שאל
"כן סטיב"
"טוב אבל אנחנו עדין נגיע לעץ הזה כל חצי שנה"
"בסדר..." אמרתי
הגעתי הביתה בשעה 10, אחרי שהייתי אצל סטיב
הלכתי לאורך השביל שמוביל לבית שלי, כשפתאום מישהו הניח יד על הכתף שלי, העפתי את היד במהירות הוצאתי את האקדח וכיוונתי
"ואו, גבי!!תיזהרי עם זה!" אחי הוריד את היד שלי "ותיזהרי עם המכות שאת נותנת" הוא ניער את היד שלו
"מצטערת..." אמרתי
"אבא יודע שאת מחזיקה באקדח??"
"לא ממש.."
"וממתי יש לך כוח כזה??אני חושב שפספסתי הרבה דברים"
"בסדר אני יספר לך הכל אחר כך.." אמרתי כנועה
"מעולה..." הוא חייך בשביעות רצון
החזרתי את האקדח לתיק
נכנסנו הביתה
עלינו לחדר שלי
"טוב, את מתחילה?" הוא שאל
"כן..תראה, זה התחיל ביום אחד שסטיב סיפר לי ששחררו את החוטפים שלי...ואז התחלתי לפחד, באותו יום אבא סיפר לי שהוא שכר בשבילי שומר ראש צמוד, וממחרת שומר הראש התחיל ללוות אותי לכל מקום, אבל לא הרגשתי בטוחה מספיק עם זה, אז הלכתי לחנות בחיפה, וקניתי את האקדח הזה, ובאותו היום הלכתי גם לסטיב ושכנעתי אותו ללמד אותי להילחם"
"מה שאת אומרת זה?" הוא רצה להגיע לפואנטה
"מה שאני אומרת זה...שאחרי 5 שבועות של אימונים, בלחימה ויריות, אני יודעת להגן על עצמי..."
"את יודעת לירות באקדח?!" אחי שאל
"כן.." אמרתי
"מגניב!!!" הוא צעק "אז בגלל זה בילית כל כך הרבה זמן עם סטיב.."
"כן.." אמרתי "למה מה חשבת?" שאלתי
"חשבתי ש...את יודעת, אתם משתובבים לכם" הוא צחק
"מפגר!!"
"את מפגרת!!מאיפה לי לדעת שהוא אימן אותך?!"
"ששש...אבל אם אבא ידע הוא יהיה מודאג..."
"יהיה מודאג ממה?" אבא שלי עמד בפתח הדלת
שיט.
"אה..תדברו ביניכם" אליעד יצא מהחדר שלי
"אבא...זה..-"
"שמעתי הכל, בואי אחריי..."
הלכתי אחריו, יצאנו לחצר, ואז הגענו לצריף ישן, משום מה אף פעם לא שמתי לב אליו.
אבא שלי הקיש קוד ואז הדלת נפתחה, חדר ענקי עם בובות מקרטון השתרע לפניי, על הבובות היו מצוירים קווים עיגוליים, כאילו הן מטרות
"מה זה?" שאלתי
"נראה כמה את יודעת להשתמש באקדח...תבחרי לך מיקום" הוא אמר
"זה מגרש אימונים?!" שאלתי
"בערך, נו קדימה אין לי סבלנות, אני רוצה לראות איך סטיב אימן אותך בדיוק" אבא שלי לחץ עליי..
"אוקי.." אמרתי
"ותשתמשי באקדח שלך.."
הוצאתי את האקדח שלי מהתיק
בחרתי באחת הבובות והתחלתי לירות
"בסדר, אני נכנע" הוא אמר
חייכתי בסיפוק.
יומיים לאחר מכן ביקרנו במטווח האימונים
"אולי נחרוט קו אחד על כל חצי שנה?" סטיב שאל
"רעיון מעולה"
חרטנו את השמות שלנו ומתחתיהם קו אחד.
אחרי זה הלכנו אליו והתאמנו
הוא תפס אותי אבל הצלחתי להפיל אותו על הספה, הוא קם והמשכנו להתאמן
"נו יאלה, מה קרה??איבדת את הכוח שלך גבי??" הוא החזיק את הידיים שלי מאחורי הגב
"ממש לא..!" בעטתי בו מאחור
"אווץ!!" הוא נפל על הרצפה
"אוי שיט, הכאבתי לך?!"
"לא איבדת כוח אבל בהחלט איבדת את השפיות" הוא אמר ונראה מאוכזב שבכלל שאלתי לשלומו
"מה??אבל נפגעת"
"לא..אבל כאלה תרגילים היו יכולים לעשות לך, בשום פנים ואופן את לא נכנעת אליהם"
"חבל שליסה התגייסה בדיוק לפני שבוע, היא הייתה צריכה לראות אותי כך"
"אני בטוח שהיא הייתה גאה בך"
"טוב, נמשיך??" שאלתי
"יאלה"
הוא קם והמשכנו להתאמן
ואז הפיל אותי על הספה
"תמיד היית חלשה בתרגיל הזה" הוא צחק
"אני יתחזק!אתה תראה.."
"אני בטוח...טוב, אני חושב שזה מספיק להיום, התעייפתי"
"אולי אני יצליח להעיר אותך" אמרתי
משכתי אותו לנשיקה, הוא נשכב מעליי והמשכנו להתנשק
"טוב, אני לא רוצה שניסחף יותר מדיי" הוא אמר ונעצר
"אבל אני רוצה" נישקתי אותו
הוא הרים אותי ולקח אותי לחדר השינה
הוא הניח אותי על המיטה שלו ונשכב מעליי
"אני אוהב אותך את יודעת?" הוא שאל
"כן, גם אני אוהבת אותך"
התנשקנו, הורדתי את החולצה שלו
.
.
.
התעוררתי לקול פיצוץ. סטיב עטף אותי בזרועותיו וגם הוא קם מהפיצוץ
"מה זה היה?" שאלתי אותו
"לא יודע, אני ארד לבדוק"
הוא התלבש ויצא מהדירה, אם כבר אז כבר, התלבשתי גם אני והלכתי להכין קפה
בום! קול ירייה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
