אממ... אני חושבת שאני הופכת את הבלוג לבלוג סיפורים.. הנושא הזה מאוד מעניין אותי ומושך אותי ואני רוצה לראות אם זה מתאים לי..
אווקיי.
פרק 2:
ופתאום אמא נכנסה לחדרי"גל?יש לנו בעיה קטנטנה..."
"מה?מה קרה???"אמרתי בלחץ כשישר חשבתי שקרה עוד משהו רע למישהו אחר.
"מחר ביום של ההלוויה של סבא מנחם..." אמא עצרה כשראתה את הדמעות שלי זולגות כשהיא התחילה לדבר עם סבא מנחם, אחרי כמה שניות היא ראתה שנרגעתי והמשיכה " אז כמו שאמרתי מחר ביום של ההלוויה של סבא אנחנו לא נוכל ללכת..." אמרה אמא עם מבט מושפל.
רק אחרי כמה שניות שהבנתי מה היא אמרה ועיכלתי את זה אמרתי לה " מה?? למהה?? לפחות זה...לפחות זה.... אני רוצה להיפרד מימנו בכבוד!" כשאני צועק ובוכה בו-זמנית.
ישר אמא מהרה להגיד בקול אמאי דואג "אנחנו לא נוכל ללכת כי מחר יש לי יום עבודה חשוב.. דברתי לפני כמה דקות עם המנהל שלי על הנושא הזה ושאלתי אותו אם אני יוכל לא ללכת מחר לעבוד והוא הגיב בשלילה.. הוא אמר שאם אני לא יבוא אני יפוטר. רק זה חסר לי! אני מצטערת גל... אבל לאזכרה אנחנו נלך"
לא רציתי לשמוע יותר,יצאתי מהחדר שלי והלכתי לחצר-זה המקום שתמיד מרגיע אותי יותר מכל ונותן לי הרגשה טובה.
הרהרתי בליבי-מה אני יעשה?! מה שבטוח זה שאני לא מפסיד את ההלויה! בשום אופן!! .
לבסוף אחרי שעה של הרהורים עם עצמי הגעתי למסקנה שאני חייב לברוח מחר מהבית! חייב!,
כבר תכננתי את זה- היות ועכשיו זה החופש בגדול ואין לי לימודים אני כל הזמן בבית. אמא יוצאת לעבודה בשעה 8 בדיוק והיא חוזרת בשעה 4 בצהריים, ההלוייה בשעה 10 והנסיעה באורך של כ-חצי שעה, מושלם! אחרי שאמא תצא ב-8 אני יתלבש ויתארגן ליציאה אתפוס את האוטובוס ליד הבית שלי ואסע להלוויה כשבסוף אגיע בדיוקק ב-10! אין עליי! אני פשוט ג-א-ו-ן-!.
נכנסתי הביתה מהמרפסת כשבמוחי מתנוססת התוכנית הגאונית שלי! . נכנסתי למקלחת וישר הלכתי לישון.
כל הלילה היו לי סיוטי זוועה! חצי מהלילה לא ישנתי! חלמתי על כל מיני דברים מוזרים שקורים בהלוויה של סבא.. זה היה פשוט נורא! מזל שזה חלום!!!
אמא התעוררה איתי בשעה 7 בבוקר כאני קם מהצעקה שלי בבהלה מהחלום הנוראי שלי.
"גל?? גל?? הכל בסדר?"אמרה אמא דואגת כשמעה את הצעקה המפוחדת שלי
"כן... היה לי פשוט חלום רע" אמרתי כשאני מבוהל מעצמי ולא קולט שכל הסיוטים היו חלום.
יצאתי מהמיטה ,צחצחתי,התלבשי,אכלתי ואז כבר בגיעה השעה 8 ואמא הלכה לעבודה כמצופה..
"ביי מתוק שלי! אני חוזרת ב-4 בצהריים! עם יש בעיה תתקשר אליי! אוהבת אותך!!"אמרה אמא
"גם אני אותך!" אמרתי כשאני מפהק .
חכיתי בחוסר סבלנות לשעה 9 וחצי כאשר יוצא האוטובוס..
והנה! זה הגיעה! בשעה 9 עשרים וחמש יצאתי מהבית לעבר תחנת האוטובוס כי זה במרחק כ-5 דקות הליכה בערך..
פתחתי את הדלת
"אה אה אה!לא תתחמק מימני עכשיו !" שמעתי קול גברי אומר מעבר לדלת.....
______________________________________________________________________
אמ.. זהו לעכשיוו!
למה אתם לא מגיבים?! אני רוצה לדעת אם אני טובה או לא כי אף פעם לא ניסיתי כתיבה כזאת...
טוב..
בי ביינתיים! (:
המשך חופש נעיםםם!
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
מוגייP=