אוקיי,אז בגלל שלא עידכנתי פה איזה מאתיים שנה החלטתי לעשות משהו מעניין בבלוג-הרבה זמן לא כתבתי ואני רוצה לכתוב סיפור.
יש לי בעיה קטנה בלהתמיד בדברים אז אני אכתוב רק סיפורים קצרים ועוד משהו-אני כותבת סיפורים על פי דברים או אירועים אחרונים שקרו לי בחיים ובגלל שכרגע הגד"נע זה הדבר הראשון שעולה לי לראש ...הבנתם כבר נכון?!?!
אגב-בגלל חברות שלי (אחת מסויימת שאני חושבת שהיא יכולה להפגע מזה)אני מבטיחה שזה בכלל לא קשור בשום דרך למציאות ושום דבר בחיים גם לא יקרה.
אוקיי אז לפני הכל - אני אספר קצת על הגד"נע - זה היה שבוע בעבר למשך חמישה ימים וכל יום אהבתי רק יותר להיות שם.רק חייכתי במשך הגד"נע והייתי בצוות מדהים שאין כמותו ומפקדת - נטלי בורנוב - שפשוט אין עליה ואני כל כך מתגעגעת אליה וגם באוהל היה טוב לי.ואני פשוט כל כך רוצה לחזור לשם ועם מי שדיברתי מהצוות שלי כולם רוצים לחזור לגד"נע ככה לעוד שבוע.
הגד"נע זה הטיול הראשון בו בכיתי בסוף שלא רציתי לחזור-אני לא יודעת למה דבר כזה פשוט גרם לי לכל כך הרבה דברים
אגב- אני עדיין מתלהבת מזה - קיבלתי תעודת הצטיינות בצוות לי - יאיי- איזה מגניב! אוקיי - אז אני מקווה שתקראו את זה ותהנו מזה-=]...קראיה מהנה!
__________________________________________________________________________________________
רק הגעתי לפה,אני כבר רוצה לחזור,אני לא מופנקת.אני אוהבת טיולים אבל אני לא רוצה ללכת,אני רוצה לחזור - אני רוצה לחזור כדי שאני אוכל להתקרב יותר אליו- לבן אדם שאני כל כל אוהבת.
התחלנו לדבר דרך הפייסבוק ומשם המשכנו לדבר במסנג'ר ואחרי זה פלאפון.הגענו לזה שצריך להפגש ועכשיו אני מתוחה יותר מדי מלהפגש איתו והגד"נע הזו לא באה לי בטוב.
אנחנו עולים לאוטובוס ובדיוק לפני שעליתי אורי,חבר של פיינטוך יצא מבית הספר,עלה במדרגות ונשאר עד שנסענו , בקיצור,הוא מצא ארנק בו יש 50 או 100 ש"ח...וניסינו למצוא של מי זה אבל אף אחד לא אמר...לבסוף עלינו והנסיעה היתה טובה,בדרך לשם פחדתי שאני לא אהיה עם חברות שלי אבל לבסוף הסמל שבהתחלה לא ידעתי שהוא הסמל שלנו חילק אותנו לקבוצות ואותי הוא חילק ביחד עם חברות שלי-חן,שלי,הילה ועוד אנשים שהכרתי אבל אף פעם לא באמת דיברנו כמו מור נופר צוף דוד גל שחר טל ותולי היה עוד מישהו אבל איתו ועם דוד לא בדיוק דיברתי.
בקיצור-סבלתי במשך הגד"נע במיוחד אני-כי לי יש בעיות בלישון במקומות אחרים ,זה משהו כמו נדודי שינה ולמרות שהיה לי כוח ביום לחרת אני עדין לא הצלחתי להרדם מהר שם וזו היתה בעיה כי כל המקדים שהיו בחוץ תמיד אמרו לי להכנס ואמרתי להם שיש לי אישור אבל עדיין לא!
הגעתי לחלק המעניין ...- חוץ מזה שהכרתי ממש טוב את האנשים אותם אמרתי כבר כמו מור וגל ותולי. הכרתי גם את מתן שהוא היה מצוות אחר שהוא בעצם ידיד ממש טוב של חברה שלי יוליה.
אתם רואים,בגד"נע לא היה שם רק הבית ספר שלי , השכבה שלי אלא היו גם בתי ספר אחר מהשכבה שלי,שכבה יא' מבתי ספר אחרים ובאותו בית הספר האר במקרה היתה לי חברה בשם יוליה. טייליתי איתה וככה הכרתי את מתן.
אני מצטערת אני אמשיך את זה מאוחר יותר אני חייבת ללכת - הודיעו לי על משהו לפני חצי שעה ואני חייבת להתארדן ולצאת עוד דקה...
מקווה שלא חפרתי יותר מדי בינתיים טוב,,הלכתי בהביי :P
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
a girl with a flower