
חלמתי חלום
ובו אור גדול
מפיץ לכל עבר
בשלל גדול.
חלמתי שהינה אני מעל הכל...
מרחפת ורואה עולם גדול.
צמרות עצים מתנופפים
מרבדים של אדמה
מכוסים בשלל צבעים
כקשת מלאה בצבעי היופי והנוי...
חלמתי שהינה אני מגיעה
לבית קטן בנוי מעץ ואח חמה...
יודעת שהינה הגעתי לנחלה
אך הדלת ממאנת להפתח משום מה?
זועקת מתחננת לחום הנכסף
והדלת ממאנת להפתח...
פורשת כנפי ושוב דואה
למרחבי האין סוף....
בתוך שלל הקשת בענן.
חלום שחלמתי ולכם באתי לספר...
לאחר יום עמוס לעייפה, כך תפסתי לי תנומה, לאחר סיבוב של הדלקת נרות חנוכה...זלילה גרגרנית של סופגניות עמוסות בריבה, ליביבות עמוסות לעייפה, ומלאי של ילדים נערים נערות...צוחקים רוקדים ומפזזים בקולי קולות שאותי גם סחפו במחול.
ובנוסף לכך נישוק מלא עד אפס רחמנות לנכדי היפיוף (שווה כאלף סופגניות)...
ריצה ומרטון לאחורי הבימבה שלא מתעייפת...
התישבתי על הספה באפיסה מוחלטת לצלילי הטלויזיה..
והופפפפ צללתי לתנומה...
אההההה כנראה הגיל מראה את איתותיו.
זהו יומי הגדוש כביכול...
חג לו נחגג היום
מלא באור גדול
מלא בצבעי הקשת המלבלבת.
חג שמח לכולם
חג של שמחה
חג של אור ואורה
ומלאי של אהבה
================================================================
ומשום מה גם זה מתקשר לי לחלום
