טעם החיים במלואם בבלוג שלי

בחיי עוד לא עיקלתי שהם תאומי בני 16 וכבר מירוץ לצבא מרטון שורר.

יושבים דנים מתווכחים..לאן רוצים הם להתגייס?

הלוווו מה קרה לאן יש למהר?

רק מעכלת שהם עולים ל... יא' מתכונת של בגרויות,לחץ מבחני...והינה מביא הוא לי טופס עדכני.

רשימה מלאה של ציוד...הכן!!!

ומצויין שגם איסור ברגע היציאה...אין להתקשר!!!

זה הקטן נהייה גבר מבצעי...הולך הוא לאימונים מלאי כושר קרבי.

החזירו לי את ילדי!

זה הפעוט שינק במלוא האון.

מדוע זה צריכה אני כבר לחשוב על הבאות?

הרי יש לו עוד שנתיים להנות.

פעם חשבתי לי קייטנה ושתהייה במבצע.

היום לוקחים אותם למבצע...והם עדיין כל כך צעירים שלא נדע.

כך לאור הדמדומים חושבת אני לעצמי...ילדים אחרים במקומות אחרים ילדות הם יודעים.

ואצלנו כבר מילדות צומחים להם לוחמים.

כמה מפחיד הדבר...במיוחד בימים אלו של חזרה והחלפה של שבויינו מהלא נודע.

מדוע כל גברבר חושב שאישה צריכה יותר מאשר שרברב?

אהההה שאלה שאלתית פתחה את חזרתי

האביב מגיע ואיתו נפתחה לה בכיף עונת השינויים הביתיים.

נכון למדתי...לקדוח

אך יש דברים שעדיין צריכה אני ללמוד מבעל מקצוע.

אז מה עושים..מתקשרים כנהוג מדפי זהב לדרוש...בעל מקצוע מיומן מאד.

"תן לאצבעות ללכת במקומך" כך עשיתי בשמחה!

והינה הופיע לי בעל מקצוע רציני

עלם חן אמיתי...

צעיר בימים אהההה גברבר אמיתי בשיא ימיו הבשלים.

ושאלת השאלות?

מה אין לך גבר בבית?

עונה אני..."לא...לכן חיפשתי בעל מקצוע לא?"

עוד לפני ההברגה הראשונה, מבט סוקר כרטגן משחרר....

אאאאאאהההההההה....

אתם יודעים מין כזו הנחה שלרגע חשבתי שראותיו יוצאות לו מהגב.

ומתחיל המבצע...

הולך הוא אחרי...לכאן ולכאן.

מראה לו היכן רצוני למדף וגלגלת גם.

פתאום תופסת שמבטו מכוון למקומות עלומים ולא דווקא לקירות יתומים.

וכאן לא המשיך במסכת מלאת הצעות שבהחלט אינן מקצועיות.

כך חזרתי לדפדף בדפי זהב...

הלו... הלו....

מה כבר ביקשתי?

גברבר ומקדחה בידייו  

חלמתי חלום

ובו אור גדול

מפיץ לכל עבר

בשלל גדול.

חלמתי שהינה אני מעל הכל...

מרחפת ורואה עולם גדול.

צמרות עצים מתנופפים

מרבדים של אדמה

מכוסים בשלל צבעים

כקשת מלאה בצבעי היופי והנוי...

חלמתי שהינה אני מגיעה

לבית קטן בנוי מעץ ואח חמה...

יודעת שהינה הגעתי לנחלה

אך הדלת ממאנת להפתח משום מה?

זועקת מתחננת לחום הנכסף

והדלת ממאנת להפתח...

פורשת כנפי ושוב דואה

למרחבי האין סוף....

בתוך שלל הקשת בענן.

חלום שחלמתי ולכם באתי לספר...

לאחר יום עמוס לעייפה, כך תפסתי לי תנומה, לאחר סיבוב של הדלקת נרות חנוכה...זלילה גרגרנית של סופגניות עמוסות בריבה, ליביבות עמוסות לעייפה, ומלאי של ילדים נערים נערות...צוחקים רוקדים ומפזזים בקולי קולות שאותי גם סחפו במחול.

ובנוסף לכך נישוק מלא עד אפס רחמנות לנכדי היפיוף (שווה כאלף סופגניות)...

ריצה ומרטון לאחורי הבימבה שלא מתעייפת...

התישבתי על הספה באפיסה מוחלטת לצלילי הטלויזיה..

והופפפפ צללתי לתנומה...

אההההה כנראה הגיל מראה את איתותיו.

זהו יומי הגדוש כביכול...

חג לו נחגג היום

מלא באור גדול

מלא בצבעי הקשת המלבלבת.

חג שמח לכולם

חג של שמחה

חג של אור ואורה

ומלאי של אהבה

================================================================

ומשום מה גם זה מתקשר לי לחלום