פרוייקט האוהבים2007 תפס תאוצה..
ואני הינה חזרתי ממלאי של אהבה...
בין חברים וחברות ישבתי
ואת לבבי מכל הלב פתחתי...
נפגשנו אי שם בצימר ירוק וחי...
חיבוקים וחיוך על הפנים
ומלאי של מאכלים.
בין זלילה לזלילה צחוק והמולה
אקדחי מים נשלפים... נטענים...
והופפפ אנו נרטבים...
ילדים מתרוצצים רודפים לכאן ולכאן
ואנו מתחננים "אנה לא ...הרי אני עשויה מסוכר!"
כך לתוך הלילה היורד שקענו
כוכב במרום מנצנץ... בננה של ירח מבצבץ
משקיפים...ואני מרחפת בין עננים.
ומסביב פרחים בשלל צבעים.
עננים עננים מלאי כוכבים
העוטפים את יקירי...חברי חברותי וילדיהם
וכמובן ילדי...התאומים האהובים.
מסביב טבע של ירוק...טבע של שמים
ומה יותר טבעי לשבת ולהתענג על כל רגע שקיבלתי מתנה
לתענוג בלתי סופי של אהבה.
והיום בבית אימי...
מתבוננת בפנים הקמוטים
מתבוננת במלאי של אותה אהבה
שלמרות כאבה... מוכנה עוד ועוד לספיגה.
אישה שכל ימייה נלחמה.. לתת לנו מכל השפע הקיים
עוד ועוד רק שלא יחסר דבר.
אימא שרק רוצה את הטוב ביותר לילדיה, נכדיה, ועכשיו לנינייה..
אימא שארוחותיה השופעות עברו מדורי דורות... למרות שלעולם לא אבין
איך בכל הקשיים... תמיד תמיד היה שפע של מעדנים מעטרים וממלאים את כל הבטנים הרעבים.
שם ישבנו משפחתי המצומצמת אך הכל כך אוהבת...
אחותי האחת והיחידה...גדולה ממני במספר שנים ...תמיד מוכנה לוותר על עיסוקים
ולא להחסיר את הרגע המיוחל שהינה הגעתי לשם.
אחותי הגדולה תמיד בחיבוק ואהבה...
מנסה להבין... למרות הקשיים בנפשה העדינה... מה זה קרה לאחותה הקטנטנה.
מסביב יושבים ילדיה השלושה...
שתי בנות מקסימות... שאת דרכיהן הן עכשיו סוללות.
בהצלחה מקצועית נפלאה, במלאי של דרכי נועם והדר...
מבחינת הגיל אליהן אני מחוברת יותר...
את הגדולה גידלתי במו ידי... והיום היא חברתי הטובה לסודותי.
את הבן הנפלא...אחייני החתיך שהוא בבת עיני...אוהבת אני ב אופן מיוחד.
ולו יש כבר 2 ילדים מקסימים... אחת שובבה ונמרצת ללא רגע אחד של מנוחה.
והשני קטן הוא עדיין להתרוצצות והמולה.
ולידו יושבת אישתו ... אחת מיוחדת במינה... שלה אני קוראת..."הנסיכה"
כיוון שיופיה המיוחד... תמיד מזכיר לי את היופי של שילגיה, מסיפורי האגדות והפלאות.
הבת הקטנה... אחייניתי הכל כך מיוחדת במינה... תמיד תמיד בכל בעיה
מיד רוטנת לאחותי..." נו מה את רוצה?אני דומה יותר לדודתי!!!"
כיצד נפלו גיבורים חחחחחח.
כן כן תמיד השובבה זורקת את האשמה עלי...באמת דומה לי באופן מיוחד....
גם אחייני ... הבן של אחי הגדול... הקשור אלי בקשר שלא יסולא מפז...
מוותר הוא על כל דבר... רק להיות במחיצתי שאני שם.
ילדון שגדל עם בני הגדול... אותו גיל כתאומים גדלו... ביתי היה השני כבייתו...
ילד אהבה מיוחד במינו.
כך יושבות אנו 4 דורות של נשים... רואה את האהבה בעיני אימי...
שביתי חבוקה בזרועותי... מעלות זכרונות לאחר הבטן המלאה...
ועל הספה ובכורסאות מונחים להן הגברברים של המשפחה
בדיונים של עסקים... ומלאכה.
וכך לעת ליל חוזרת לבייתי המרוחק, וכאן מחכה לי בני הגדול, בזרועותיו
נכדי הקסום... בחיוך קורן וזרועותיו מושיט...לזרועותי מיד קופץ ומחבק...
ואני ליבי מוצף באהבה לרגע כל כך מיוחד...שחולף ונעלם אך בזכרון חרוט ומיוחד.
ובאותו רגע נושאת אני תפילה...שקיבלתי מחברתי היקרה.
תודה לשמש שמחממת אותי.
תודה לרוח שמקררת אותי.
תודה לעיצים שמקשטים את עירי.
תודה לים שמרגיע אותי.
תודה לאוכל שבא לפי.
תודה לבית שיש לי.
תודה להורי שגידלו אותי.
תודה לגופי שעוזר לי.
תודה למלאכים השומרים עלי.
תודה להשראה שמרוממת אותי.
תודה לשפע שיש לי.
ותודה לאלוהים שבתוכי.
ולסיום בוחרת שיר לסיום נפלא של חג המלא עינוגים טעמים ומטעמים
למלאי של קסם ואהבה...
http://www.freewebtown.com/omg2/hebro_all/45.htm
פרסתי את כנפי....
למעוף נפלא של אהבה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
