לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

טעם החיים במלואם בבלוג שלי


"טעם החיים" ,סיפורים מהחיים, שירים והחיים כמכלול..


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

מה בסך הכל אישה צריכה?


 

מדוע כל גברבר חושב שאישה צריכה יותר מאשר שרברב?

 

אהההה שאלה שאלתית פתחה את חזרתי

 

האביב מגיע ואיתו נפתחה לה בכיף עונת השינויים הביתיים.

נכון למדתי...לקדוח

אך יש דברים שעדיין צריכה אני ללמוד מבעל מקצוע.

אז מה עושים..מתקשרים כנהוג מדפי זהב לדרוש...בעל מקצוע מיומן מאד.

"תן לאצבעות ללכת במקומך" כך עשיתי בשמחה!

והינה הופיע לי בעל מקצוע רציני

עלם חן אמיתי...

צעיר בימים אהההה גברבר אמיתי בשיא ימיו הבשלים.

ושאלת השאלות?

מה אין לך גבר בבית?

עונה אני..."לא...לכן חיפשתי בעל מקצוע לא?"

עוד לפני ההברגה הראשונה, מבט סוקר כרטגן משחרר....

אאאאאאהההההההה....

אתם יודעים מין כזו הנחה שלרגע חשבתי שראותיו יוצאות לו מהגב.

ומתחיל המבצע...

הולך הוא אחרי...לכאן ולכאן.

מראה לו היכן רצוני למדף וגלגלת גם.

פתאום תופסת שמבטו מכוון למקומות עלומים ולא דווקא לקירות יתומים.

וכאן לא המשיך במסכת מלאת הצעות שבהחלט אינן מקצועיות.

 

כך חזרתי לדפדף בדפי זהב...

 

הלו... הלו....

מה כבר ביקשתי?

 

גברבר ומקדחה בידייו  

 

 

 

נכתב על ידי , 20/3/2008 02:35   בקטגוריות חיוך, כללי, אופטימי, שחרור קיטור  
32 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



בליינט דייט


 

הצחיקה אותי היום מלאכית...

ויש לי גם לכך להוסיף...למרות שזו הקטנה גורו לי היא קראה.

לומדת מהר המקסימה.

וזו מתנה בשבילך אהובה (בקריצה)



 

אז אצלי זו לא שדכנית.

להכרויות נכנסתי באתרים.

למדתי להכיר מלאי של גברים

למדתי להכיר גם כאלו שנשארו בסופו של דבר חברים.

למדתי שאין מובן מעליו

שיש מלאי של מגוונים.

שהנכתב...הוא שונה לחלוטין מהמציאות.

כל אחד ואחד מציג את עצמו כמשהו מיוחד...

ומי שכתיבתו מציאותית...מחפש את הבלתי מושג לחלוטין.

אך כולם ללא יוצא מהכלל עדיין מחפשים את הדבר הכי הכי חשוב...שזו אהבה!

 

וכך היום מגיעה למסקנה לאחר סקר מקיף ומלאי של בליינט דייטים.

רוב רובם של הגברים ( שימו לב שלא כללתי את כולם) רוצים רק סקס ולא יותר!

 

המעניין הוא שהיום באתרים יש מלאי של גברים.

הרבה יותר מאשר נשים...כמעט מכפיל את עצמו...

אז המסקנה המתבקשת...

מה קרה שנשים מתחילות לצאת מהאתרים...ותפוצת הגברים עולה?

כאחת שעדיין נמצאת באתרים דעתי היא...

שיש לחנך מחדש את הגברים שבחבורה...הקפיצה מכוס קפה למיטה היא כל כך מהירה...הופססס הלו רגע עצירה...ללגימה ושכרון חושים לנדבה.

וכך נעלמה לה הרומנטיות והחיזור שכל כך עושים טוב לזרימת הדם...

ומעלה את החשק לכוס קפה חם.

 

 יוצאת עוד היום שוב לבליינט דייט...

הכרנו כבר בעבר...

קפץ לו עלם החן מעל...

נעלמתי...

שוב ביקש התחנן...סליחה...אני מבקש...

שוב פגישה על כוס קפה...

דיבור, שיחה קולחת לציפיות משוטפות...

והיום הזמנה לסרט...

נווו חונך קצת עלם החן...אז קיבל עוד הזדמנות.

מקווה לערב נחמד וטוב...

שישכיח את יום האתמול.

 

אוהבת לאהוב...

אוהבת הכי טוב

אוהבת את התחושה

של השייכות וההרגשה

של החמימות ומלאי הרומנטיקה

שמלווה בדרך העולה.

 

פשוט מאוהבת באהבה..כמה פשוט וטוב.

 

שבת נפלאה לכולם.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

נכתב על ידי , 30/11/2007 14:06   בקטגוריות אישי, חיוך, אהבה ויחסים, אופטימי, כללי  
67 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



מעשיה מציאותית


 

היום מרגישה שבורה רצוצה ממרוץ חיי.

כל יום עובר כמו גלגל חוזר, שוב מתרוממת שוב נופלת.

מנסה לצבור כוחות להבין את המכשול החדש שהצטבר לו אט אט ומטביע אותי איתו.

רסיסים רסיסים כמו פזל ענקי מאלפי חלקים התנפצתי וללא חוף מבטחים.

 

תמיד הייתי החזקה מכולם, לעולם לא דרשתי ולא ביקשתי את עזרתם של אחרים...

תמיד ידעתי את מה שבכוחי לעשות ולשנות...תמיד סמכתי על עצמי וללא טובות.

אך היום כמו שבר כלי מנופץ מרגישה מותשת.

 

כל הסיפור התחיל בקניית הרכב, סמכתי על  סוכן רכבים..וכזכור לפני כ 3 חודשים הרכב שלי דא אז היונדאי...

התחיל לעשות לי בעיות ומלאי של תיקונים, כך פניתי לבנק במלוא המרץ לבירור הלוואה לקניית רכב.

לאחר שאושר לי...פניתי לסוכן בגאווה ומיד במקום החליף את רכבי ברכב חדיש יותר...אך משועבד לבנק

מחברת ההשכרה.

וכך לאחר כתיבת חוזה...והבטחה שתוך חודש ימים השחרור מתבצע למשרד הרישוי...נהנתי מכל רגע של נסיעה

ברכבי החדש לכל דרך סלולה במסלול של טיול והנאה.

עובר לו השבוע למשרד הרישוי אני פונה...והינה לתדהמתי לא שוחרר השעבוד...אלה יותר מכך...

הוברר לי שהחברה הגדולה שממנה קניתי את רכבי...פשטה את הרגל!

 

הלם ותדהמה...פונה לסוכן, שמאשר לי את הנאמר...

וכך אני תקועה עם רכב משועבד...שלא רשום על שמי.

הלוואה בנקאית...ואין מוצא לשחרור.

בין לבין...ידידים שמנסים לעזור...נמסר שהחברה נמסרה לכונסי נכסים.

אט אט מחלחלת לה התובנה..מתחילה לברר פרטים, לנסות להציל..ובנתיים קוראת על מלאי של אנשים שרכבם

ביום אחד נעלם לכונס הנכסים הנכבד. (לפחות בכך קיבלתי נחמה שאנני הטיפשה היחידה)

 

ישבתי בעזרת ידיד נפלא במשרדו של העו"ד, ואין לא נמצא מוצא אלה לצאת רק בתביעה משפטית לסוכן

שמכר לי את רכבי.

 

טוב אז מצבי הוא כך...

עלות תביעה משפטית יכול להגיע לפחות ל- 10,000 ש"ח.

כונס הנכסים, רוצה להגיע לפשרה, אך גם באותו עלות כמעט.

הסוכן למרות הכל ועל אף הכל לא נעלם, מתקשר מבקש שעוד נחכה...והוא מנסה לפתור את הבעיה

לפי דבריו תקוע כך עם עוד מספר רכבים בבעלות אותה חברה...נו טוב להאמין או לא זה כבר לפי שיקול דעתי.

 

אז בנתיים ממתינה, יום יום משחקת מחבואים לפחות שיהייה לי את רכבי....חניה פה וחניה שם לפחות משפרת

את כושרי בהליכה.

יודעת שאין מכך מוצא, וזה רק ימים עד שאצטרך ולמסור את רכבי לכונס הנכבד.

והיום מחשבות ממלאות את יומי...רגעעעע מה עם הביטוח? המסבסדת אנוכי גם את החברה שפשטה את רכבה

בבטוח חינם לרכב מעוקל?

כך מיד יצרתי קשר עם סוכן הביטוח...ומיד התחיל דיון בחברת הביטוח...בכן ולא...

רגע מי מקבל את הצ'ק באים הוא נגנב..אני המבוטחת או אותו בנק?

כל היום טלפונים...לפחות נתתי לחברות הביטוח חומר לדיון מלא עיניין, ולי הכאב ראש כמובן.

 

כך אני יום יום במלאי טלפונים...בין לבין כבר לא יודעת יותר...

הכי הרבה ארכוש אופניים למקרה חרום...

 

סיפור הזוי!

אך זו המציאות.

 

סיפור אחד מיחיד..סופגת גם במישור האישי....

מנסה להתרומם, ממשיכה לחייך, ממשיכה וממשיכה למרות שמרגישה אי שם כמו בשק חבטה.

 

ושוב מעלה חיוך...מחר שוב יום חדש!

וכך בדרך  בין רחובות העיר...תנו מבט...תראו רוכבת סקסקית על אופניים...

תנו ניפנוף וחיוך קורן על השפתיים.

כי אולי זו אני שמחייכת לכם/ן בנפנוף קורן.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

נכתב על ידי , 25/11/2007 18:57   בקטגוריות שחרור קיטור, כללי, אופטימי  
28 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




דפים:  
כינוי: 

בת: 62

Yahoo:  כלום  

תמונה




9,252
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , 40 פלוס , מסעות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות למטעמי החיים אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על מטעמי החיים ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)