לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה



Avatarכינוי:  kmo

בת: 33

MSN: 

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    נובמבר 2008    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
30      

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

שינויים (+ציור)


שינויים.
שינוי זה דבר טוב ברוב המקרים לא? לא טוב תמיד להישאר תקוע ולא לזוז, ושינוי הוא סוג של תזוזה לדעתי.
עד עכשיו, עד גיל 18 למען האמת יש לנו את הזכות המלאה לחיות רק בשביל עצמנו, הרי אנחנו מתבגרים חסרי התחשבות, אבל אחר כך, אחרי שנתגייס ונשתחרר החיים האמיתיים יתחילו, נצטערך להתחיל לחיות לא רק בשביל האני שלנו.
אישית אני רוצה שהכל יסתובב סביבי עוד, עוד הרבה שנים. אני עוד לא מוכנה להתחיל בחיים האמיתיים האלה, יש לי עוד דברים שאני רוצה לעשות לפני שאצטרך לקחת אחריות.
בתקופה הזו, אני מביטה על כל ילד בטווח גילאי 5-10 ומקנאת בו קנאת מוות.

בצדק, אני לא יודעת מה עובר עליי, כשהייתי קטנה רק ציפיתי שאהיה גדולה כדי שההורים לא יגידו לי מה לעשות, אבל עכשיו - כשטעמתי מעט מטעם החיים האמיתיים נפשי חושקת בחזרה בזמן כמה שנים אחורה כדי שאוכל להנות עוד מהילדות שלי.




ציור מוקדש לדלית 33333333333333>


ציירתי את זה ישר עם עט שחור, אני אוהבת את התוצאה עד מאוד (:

יש לי אובססיה חדשה; The Rasmus - Not like the other girls
אגב, סיימתי לפני כמה זמן את Girl with a pearl earring. אני פשוט חייבת להמצליץ על הספר הזה, מכל בחינה. אחד הספרים היותר מדהימים שיצא לי לקרוא

 

סאלמת'

נכתב על ידי kmo , 19/10/2008 15:53   בקטגוריות wtf, יצירה ואומנות, יצירתי, ציורים, פסימי  
22 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



קשקושים (ציורים) בעת שעמום + סקיצה + מיצי


אתמול חשבתי לעצמי שהקשר שלי עם ההורים כבר לא מה שהיה פעם, התרחקנו המון בתקופה האחרונה.
אם זה אומר שאני הופכת למתבגרת רגילה אני שמחה, נמאס לי להיות שונה מכולם, נמאס לי להיות הילדה הטובה של אמא ואבא. אני רוצה חיים חדשים, חיים שיכילו את מה שאני אוהבת באמת.
בדיוק כשחשבתי שעבר המון זמן מאז השיחה העמוקה האחרונה שלי עם אמא אבא שישב עם אמא בסלון קרא לי.
כשהתיישבתי הוא קרץ לה "מה דעתך שנחשוף בפני הבת שלנו את הסודות שלנו?"
התערבתי בשיחה ואמרתי שאני אוותר על התענוג, אבל הוא לא וויתר, וטוב שכך.
אני חשבתי שהוא מתכוון לאיפה הם מחביאים את הכספת (>_>) אבל הוא התכוון למכתבי האהבה שהוא שלח לאמא בתקופה שהם יצאו עד החתונה.
במכתב אחד הוא כתב לה:
"אני רוצה שתהיי לי לגינת פרחים, ואני רוצה שתהיה לנו ילדה, שתהווה את פרח היסמין שייקשט את הגינה הזו"
"היינו צריכים לקרוא לה יסמין" היא לחשה לאבא באוזן.
אני כבר הייתי עסוקה בלמחות את הדמעות שזרמו על הלחי שלי בקצב מסחרר.
הם מאוהבים, יכול להיות שיותר מבעבר, ואין הרגשה טובה מזו. זה רק גורם לי לתהות האם אני אזכה לאהבה כזו?

 

סקיצות שנעשו היום בגלל שיעמום טוטאלי (בזמן שיחה עם דניאלושקה 3>)


וזו סקיצה של ציור משותף שלי ושל סופר סושי, אני אעלה את הציור המוכן כשזוהי תסיים לעשות לזה ליין ולצבוע את זה ^-^;;



ועכשיו, נא להכיר את מיצי!!!

*יותר תמונות בקרוב!!!*

CYA

נכתב על ידי kmo , 17/10/2008 18:04   בקטגוריות wtf, ציורים, אהבה ויחסים, אופטימי, פסימי, שחרור קיטור, סיפרותי  
16 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



רק עוד קצת... (ציורים על הקירות)


בעוד כשבועיים תתחיל תקופת המבחנים.
אולי זה טוב, אולי לא. אני עוד בספק, מצד אחד אני מצפה לכפר על ציוני לאסט ייר, אבל מצד שני אני קצת בלחץ, הלו! מבחנים?
אני עוד צריכה לקלוט שאני בי"ב, דאמט! זה קורה מהר מידי ואני צריכה קצת להרפות.
אז בסוכות קרוב לוודאי שאני אלמד, אני ממש חייבת ציונים השנה, חייבת.
בחיים שלי לא חשבתי שזה יהיה קשה, תמיד הייתי מקבלת ציונים מעולים בלי ללמוד אפילו. אבל מאז שנה שעברה, מאז שה"איד" תפס פיקוד בשנה שעברה יש לציין, הכל הפך שונה ומוזר, לא הגיוני.
היום המורה שלי לאנגלית פגשה את אבא שלי, היא לא הפסיקה לומר לו עד כמה אני תלמידה למופת, אבל האם זה באמת ככה? אני בספק למען האמת >_>
well... שיגיע כבר יום ראשון התגעגעתי כבר לכולם.
ולחשוב שהייתי איתם היום, חח.. יש לי התמכרות חדשה ניראה לי, התמכרות לחיי החברה שלי.

 

והיום העברתי את התמונות של אותם ציורים שציירתי על הקירות של גן בתדוד שלי.
הינה שניים הכי טובים לדעתי-
 
האיכות מאוד מרשימה, אני יודעת ~_~

 

עכשיו נזכרתי למה אני תמיד מתמכרת לסימס כל פעם מחדש.
כי זה כל כך מגניב,  דא
כפכף החליטה שהיא רוצה לבנות בית קברות. ומי אני שאעצור בעדה, אין זה כיף חיים להתעלל באנשים XD


הולי שיט... אני מתגעגעת לתקופה בה הייתי יושבת עם הטאבלט יום שלם מול הפוטושופ, נוטוב, לא נשאר הרבה עד לתקופה מחודשת כזו (:
Peace n' Luv nice ppl
/m\

נכתב על ידי kmo , 10/10/2008 19:22   בקטגוריות wtf, חברות, יצירתי, ציורים, שחרור קיטור, פסימי, ציורי קירות, תקופת מבחנים  
9 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



הרגשה מוזרה, מחר אחגוג יום הולדת 17. ואו?


אני כבר יומיים מסתובבת חסרת מנוח מצפה שמשהו יקרה, וזה עוד לא קרה.
מחר אני סוף סוף אהיה בת 17. אני פשוט רוצה לסיים מגיל 16 הלא-מתוק שהיה לי.
זה דיי מבאס שיום ההולדת נפל על ראש השנה, אני לא אוהבת שאת היום הזה אני צריכה לבלות רחוק מהחברים.

זה מצב רוח ממש לא משהו, אני מרגישה שהולך להיות יום לא טוב מחר, וזה כל כך לא הגיוני.
אולי זו העייפות שפוקדת אותי כבר כמה ימים, אולי זה נובע מהרבה חרדות שלי, פשוט לא יודעת. ואני גם לא ממש מעוניינת לדעת.
הוא אמר שהוא יהיה הראשון שיתקשר מחר לברך אותי, "אני רוצה להיות הראשון שידבר איתך כשתהיי בת 17, אז אל תירדמי לי לפני חצות". הוא גורם לי לבכות למרות שהוא רק רוצה להצחיק. מבחוץ אני אחייך אבל מבפנים אני ארצה לחבק אותו ופשוט לבכות ולפרוק את הכל.

כל כך מתחשק לי לישון עכשיו, אבל אני לא יכולה.
יש לי תור אצל הספרית עוד מעט;
אני מסתפרת. סוף סוף.
נכתב על ידי kmo , 29/9/2008 14:49   בקטגוריות wtf, חברות, פסימי, שחרור קיטור, סיפרותי, אהבה ויחסים  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



נו זה היה כל כך ברור


שאשנה עיצוב מהר.
נוטוב.

אבא שלי תפס אותי היום ל-"שיחה". הוא ביקש שאני אלמד טוב למבחנים,
בשבילו, בשביל אמא, בשביל האחיות ובשביל השכונה. ואתם יודעים גם המדינה תלויה במבחנים האלה שאני אעשה השבוע.
היה יותר פשוט לדקור אותי בסכין בלב, בשיא הרצינות.
הפסיכולוגית תמיד אמרה שהורים תפקידם להעמיס כמה שיותר על הילד, מיום ליום אני מבינה עד כמה היא צודקת.
(אני רוצה אמא פסיכולוגית :<)
אני לא יודעת מה יהיה עם ההורים שלי ועם הבועה בה הם חיים, אני לא יודעת מתי הם יפסיקו להעמיס עליי כל כך הרבה אחריות.
אתמול אבא אמר לי שהוא רוצה שאני אהיה הילדה הכי מאושרת בעולם, שתמיד אחייך.
"הלו אבא! אני לא הולכת להיות מאושרת כשאתה אומר לי שגורל העולם תלוי בציון שלי בפיזיקה!"

נשאר לי עוד יום ראשון, שני, שלישי, רביעי, חמישי, שישי. אחר כך שוב אחזור להיות מאושרת.
אני רוצה את האומץ לומר להם שאני לא ממשיכה עם זה.

תהיי חזקה קמו, רק עוד שנה וזה יסתיים.
נכתב על ידי kmo , 13/9/2008 11:54   בקטגוריות שחרור קיטור, פסימי, אופטימי, סיפרותי, יצירתי, הורים אשמים, wtf  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



7,149
הבלוג משוייך לקטגוריות: חטיבה ותיכון , יצירתיות , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לkmo אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על kmo ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)