יו, כמה זמן לא עידכנתי._.'

אז אמ.. עיצוב חדש כזה 3:

לא גמור עדיין ~

חודש חדש כבר,
 יותר נכון, אמצע חודש חדש.
מה ככה?
אישפוז - שיחרור, הפעם מצד הזקנה יותר.
כמה ימים של לימודים עד 12, שבוע שהיה טוביק כזה. 3:
הייתי בהופעה מדהימה של Epica, היה כיף 3>
 הסתפרתי וצבעתי תקצוות שוב לאדום 3:
והתחיל חנוכה אתמול, היום נר שני.
היום התחיל החופש, למרות שלא הייתי בבצפר ^ ^"

 
אז אמ... תמונות?

אני עם הצבע ~

ההופעה של Epica היה כיף 3:
אני ככ אוהבת אותך מדהים אחד

אני פשוט מכורה לקול שלה *-*








בברכת חג שמייח ומשמין,
אורקע 3:

ככ הרבה זמן אני מתכננת את הפוסט הזה,

אחרי יום שבת לפני שבועיים[ה-1 לחודש],

הרצון לעשות את הפוסט הזה גבר.

אז הנה הוא, יכול להיות שאני אתחרט עליו,

מהסיבות שלי, אבל עכשיו הוא פה.

את השיר הזה שמעתי בפעם הראשונה לפני שנתיים,

בגרסה הגרמנית כמובן.

וואו, לחשוב שעברו שנתיים.

מצד אחד זה נראה ככ מעט זמן, כולה שנתיים,

אבל מצד שני, לפני שנתיים הייתי ככ שונה, הכל היה ככ שונה, המצב, החיים ובעיקר האנשים.

ועוד שנתיים, אני איהיה כבר עם ת.ז. ויכולה כבר להתחיל ללמוד נהיגה. [תאוריה זה חלק מנהיגה, אתם יודעים..]

שנתיים זה המון זמן, זה המון שינויים.

חלק גדול מהשינויים שאני עברתי, עברתי בזכות השירים האלה,

בזכות הלהקה הזאת בעצם.

בזכותך,

את זאת שהכרת לי את הלהקה.

את זאת שפתחת בפני עולם חדש.

את זאת שעזרת לי לפתח את הביטחון עצמי.

את זאת שעודדת אותי לא לפחד לומר את מה שאני חושבת.

מצד אחד, אני חייבת לך המון, על השינוי הזה.

בלעדיך לא הייתי אני היום

אבל מצד שני, את צבועה, אגואיסטית, מגעילה, זונה, שרמוטה, חשה,

והרשימה ממשיכה...

אני שמחה שהכרנו, אבל אני גם שמחה שהקשר נותק.

מה שאמרת הוא מה שניתק את הקשר,

אותן מילים פוגעות שעד היום מהדהדות לי בראש.

זה מראה כמה השפעה הייתה לך עלי,

זה מראה כמה היא היית חזקה וממושכת.

זה עצוב שככה זה נגמר,

היום, המבטים המזלזלים מצידך,

החוסר אכפתיות ההדדי,

חבל.

למרות שכמו שאמרתי,

אני לא מצטערת על כלום.

את זאת שצריכה להצטער (:

שנתיים,

וואו.

24 חודשים, 730 ימים.

אותו בנאדם,

שינוי ענק (:

לטובה? לרעה?

אין רק שחור או לבן,

יש גם אפור.

לפעמים טוב, לפעמים רע.

מה שעברתי בשנתיים האלה עיצב את האופי שלי,

השפיע עלי, בככ הרבה מובנים.

עברתי דברים טובים ורעים, כמו כל בנאדם.

אבל על כל בנאדם כל חוויה משפיעה אחרת.

הוא מפיק מאותה חוויה לקחים שונים,

הוא עושה עם אותה חוויה דברים אחרים.

אני הפקתי את מה שהפקתי מאותן חוויות ואמשיך להפיק את מה שאני רוצה מהן.

כי אני זאת אני,

וזהו (:

דבר אחד לא השתנה,

מהרגע הראשון הקול שלך עשה לי צמרמורת,

המילים נגעו.

אני זוכרת יום אחד גשום,

חורף שעבר,

אני הולכת עם הMP והאוזניות אחרי החוג,

וחושבת, אני עדיין זוכרת על מה אפילו.

והשיר שלך מתנגן לי באוזניים,

הקול שלך מלטף לי את המחשבות,

עוזר לסדר אותן.

גרם לי להזיל דמעה, אפילו שתיים...

אני אוהבת את הקול שלך, את המילים שלך.

וגם במציאות, לא בהקלטות,

המילים נשארות אותן מילים,

הקול אותו הקול.

אני לעולם לא אפסיק לאהוב את השירים שלך, את הקול שלך,

ויהיה מה שיהיה (:

שמישהו יעיר אותי,

אני חולמת.

חלום נפלא, מתוק, אוהב.

בעצם, במחשבה שניה,

אל תעירו אותי.

תנו לי לחלום...

אין סיכוי שזה באמת קרה.

גיא אני אוהבת אותך.

אתה מדהים, אני פשוט אוהבת אותך 3>

~פה תיהיה תמונה שלך, אני צכה לצלם אותך ילד O:~

רק תקראו את המילים, תנסו להבין את המשמעות.

הפוסט הזה הוא גם סוג של סיכום תקופת החופשים, שכמה שהיא נראת רחוקה,

זה הפוסט הראשון שאני עושה מאז,

אז אני חייבת תודה קטנה לאנשים שעשו לי החופש -

ברבי, מדהימה שלי, תודה 3>

שוביט, תודה על ההקשבה והתמיכה 3>

טליקה, תודה על שעות השיעשוע(: 3>

ליל, תודה על הכל, את לא מבינה כמה את עוזרת לפעמים 3>

עדידע, תודה על ההקשבה ועל החברה שלך שככ נעימה לי 3>

והקדשה אחרונה,

גיא, תודה על התמיכה, ההבנה וההקשבה.

אתה מדהים, אין לי איך לתאר את זה אחרת,

אני פשוט אוהבת אותך ילד 3>

ודבר אחרון,

יום ראשון-שני גיחה,

ואני חולה בנתיים.

הגרון שלי מת, אין לי קול כמעט וכואב לי הכל.

מה שלא מפריע לך 3>