ללא מעצורים

זמן.

כסף.

דאגה.

עייפות.

הישגיות.

תחרותיות.

פתאום הבנתי שהחיים פה מלאים בהם. בלתי אפשרי להבין עד כמה, אם לא עוזבים את הכל לתקופה ממושכת.

טוב לי בזמן האחרון. טוב לי? אולי לא רע לי, אם לדייק. כשאמרתי בהתחלה שקשה לי להתרגל שוב, כולם שאלו אותי למה אני צריך להתרגל? לעבודה, למחשב, לשעות, אמרתי. ובעצם, אולי התרגלתי לזמן, כסף, דאגה ועייפות (להישגיות ותחרותיות אני לא מתרגל, למרות שהם עוטפים ומאיימים מכל כיוון). התרגלתי? שוב אני לא מדייק. נטמעתי. נטמעתי, זה המונח המתאים ביותר.

אנחנו חולים.