|
קטעים בקטגוריה: .
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
מסתבר שיש לי לב טוב.
ככה לפחות טוענת אמירה העוזרת שלי. היא מצביעה על כתם הקפה השחור על הצלוחית ואומרת "את רואה כל זה הלב שלך הטוב. לב טוב יש לך". אני שמחה. לא כל יום יוצא לי לשמוע שיש לי לב טוב. אנשים בדרך כלל נוטים להחמיא לי על דברים המממ... קצת אחרים. אז כן, ברור שאני שמחה. אמירה מרימה את הכוס. "את אוהבת אני אומרת לך עוד?" היא שואלת. שכאמירה אומרת "את אוהבת" היא מתכוונת ל"את רוצה". אני רוצה, אז אני אומרת כן. היא אומרת כל מיני דברים (לא עניינכם), ואז היא מסתכלת בי במבט קודר ואומרת, " אני רואה נחש גדול". "נחש?" אני פלאה, "אני מכירה מישהו שהוכש על ידי נחש", אני מנסה את מזלי. אמירה מביטה בי רגע ארוך ברצינות תהומית ואז פתאום פורצת בצחוק. "את רואה שיש לך לב טוב?" היא אומרת, "לא נחש בגינה. נחש כמו אומרים אצלינו איש נחש. רע. ארוך. אולי אישה. עושה לך ולבעלך עין הרע. בהתחלה מזמן. עכשיו כבר לא. כזה נחש. ארוך מאוד. רע מאוד". ככה היא אומרת.
בהתחלה אני חושבת אם אני בכלל מאמינה בעין הרע, ואז אני חושבת שגם אם אני מחליטה להאמין בעין הרע יש עדיין מצב (אם כי די קלוש) שאמירה טועה. בסוף אני מחליטה שאולי יש מצב ואחר כך עוברות השעות ואני מתחילה להפוך בראש שלי את כל האנשים שהכרתי באותה תקופה. למי לעזאזל כאב שהתחתנו? אקסים שלי? אני סקפטית. תמיד הקפדתי לצאת עם בחורים שלא היו יותר מידי מעורבים רגשית. אקסיות שלו? אני עוד יותר סקפטית - אפילו להיפרד הוא בטח יודע הבלוז שלי. מי? ואז שם אחד קפץ לי לראש. קפץ, התקבע ונדבק.
אני לא הולכת לספר לכם את הסיפור. רק לספר לכם שהיתה שם קינאה,שקרים ואפילו בגידה. לא שלי. אני לא בוגדת מתוך עקרון ומקצוענות. חוץ מזה: בגידה נוגדת את הדת שלי. בהתחלה כעסתי. מאוד. מישהו ביודעין החליט לחבל ביקר לי בכל: במשפחה שלי. ואז חשבתי על אותו אדם ונתמלאתי רחמים. והחלטתי לסלוח.
אז אם במקרה אותו אדם יקרא את השורות האלו, אני רוצה שידע שאני סולחת. אני לא רוצה שום קשר איתו אמנם. אין לי עניין בקשר עם מבקשי רעתי וכמו שאומרים: פעם בוגד תמיד בוגד. אבל אני מאחלת לאותו אדם שימצא שלווה פנימית ויעשה יותר טוב לבני ביתה ןקצת פחות רע לאחרים.
כן אני יודעת שמי שקורא כאן קבוע מרים גבה, או משתנק. זה ממש הרי לא מתאים לי לסלוח. אתם יודעים מה? זה אפילו די קשה לי. אולי זה בזכות אמירה שטרחה לציין את ליבי הטוב. האמת שכשאני חושבת על זה באמת שיצא לי להרוג רק אנשים רעים. ואת בני שהוא לא ממש רע אלא סתם אדיוט.
ליבי עם משפחות ההרוגים. החלמה מהירה ושלמה לפצועים.
| |
רשע, מה הוא אומר?
פרייה, שתהייה בריאה, שרה לנו את מה נשתנה בלולאה כבר מיום שלישי שעבר ללא הפסקה. מובן שכאשר כולנו נסובנו לשולחן והגיע זמן המה נשתנה היא קמה זעופה מהשולחן ובכל הוד ארבע וחצי שנותיה היא הודיעה כי אין סיכוי בעולם הזה שהיא תשיר את מה נשתנה.אריק שיבורך, כבר גמר להראות לכולם את הכפית שהוא קיבל והיה עסוק בלראות כמה פעמים אבא יסכים להרים אותה מהריצפה. בין לבין הוא השמיע קולות של שודד ים שכרגע נכנס מהפלגה לבית מרזח והוא דורש לקבל שירות. או אז כלו כל קיציי. צריך להיות חוק נגד קריאת טקסטים משעממים בארמית כשילדים קטנים, רעבים ועייפים מסובים לשולחן. אם היו מספרים באגדה את סיפור יציאת מצריים גם - ניחא. אבל לא! זה הרי אוסף מגובב של פרשנויות ואנקדוטות על חכמנו. ועם כל הכבוד לרבי מה שמו בן זומא, חאלס.
מאמא וייק הרימה לי להנחתה: יאללה, ארור, (היא קראה מצידו השני של השולחן), תסכמי. סיכמתי בקול צלול: עבדים היינו לפרעה במצריים. בנינו ערים מסכנות והיינו מסכנים. אז בא אלוהים למשה ואמר לו קח את עמך והוצא אותו ממצריים. משה אמר אה מ מ מ מי? אאא א ני? ואלוהים אמר כן אתה. ותקח איתך את אהרון, כי יכולת הביטוי שלך לא משהו חביבי. ואז שניהם הלכו לפרעה ואמרו לו שלח את עמי. ופרעה לא הסכים. אז אלוהים הרביץ בהם מכות. רק שהמצרים לא מבינים אחרי מכה אחת או שתיים. עשר מכות היו צריכים לחטוף עד שהבינו את הרמז וגם אז הם התחרטו והיינו צריכים להטביע אותם בים ולכן אוכלים ביצים וכל המוסיף גורע. מצה. מרור. פסח. יצאנו ידי חובה. ומעכשיו נראה לי זו הגדתנו הרסמית. ואני חושבת שצריך להכניס אותנו לגיניס על ההגעה המהירה ביותר לשולחן עורך. או לפחות צריך לחלק לנו גיניס. אחלה בירה.
אחר כבוד הוצאנו את זרח ופרץ מהתנור, (שני דגי מוסר שמנמנים, אם תהיתם מה מגישים בסדר ויקינגי במקום גפילטעפיש) ופרייה חזרה לשולחן כי היא לא עומדת בפני דגים. דוד שלי פתח את השמפנייה, ובאה גאולה לציון.
אחרי שפרייה חיסלה את מנת הדג שלה, היא נדדה לסלון ובעוד אנחנו מכלים מנה אחר מנה, היא צצה לה כל שתי דקות מצויידת בדף נייר מקושקש כהלכה ומחלקת אותו אחר כבוד לאחד המסובים. הקטנה ציירה את כל מכות מצריים, תוך שהיא מקשה קושיות כגון: איזה צבע יש לדבר? מה זה היה המכה שמאוד גירדה להם? איך נראים שכין? אחרי שהיא גמרה את כל שמונה המכות (היא סרבה לצייר ערוב וארבה), היא התחילה ליצור מכות פרי מוחה הקודח: מכת המערבולות, מכת כלבלבים ומכת כוכבים. בכל סבב חלוקת מכות שכזה היא הקפידה להזכיר למאמא וייק שהיא (האחרונה) כבר קיבלה מכה וזה מספיק לה.
עכשיו ובהנחה שקראתם היטב את הקטע, נראה מי חכם וידע איזה ספר אני מקריאה עכשיו לפרייה?
בין הפותרים נכונה תוגרל מאפרה מהגולגולת של בני שפרייה הכינה עם מדבקות ונצנצים.
| |
לא סקסי.
סקסי זה גבר עם גומות, קילט . עוד יותר סקסי זה הבלוז בקילט . הכי סקסי זה הבלוז בקילט,כשהילדים לא בבית.
אבל זו לא חוכמה. הרבה יותר מסובך להגיד מה לא סקסי.
רשימת הדברים שלא עושים לי את זה.
להכנס לסלון אחרי לילה של הנקות ולקלוט שגם התינוק וגם בעלך בוהים לך בציצים.
חמין.
גברים טיפשים.
גברים שלא מודעים לטיפשות שלהם.
גברים שחושבים שהם חכמים.
.
שמזיינים לי את השכל.
בני.
גברים שמתעסקים במקצועות "רוחרוחים" כמו אסטרולוגיה, רייקי, ניחוש באבני מדרכה, או ייצור קטורת.
אלימות.
בתי חולים. (לא משנה איזה פנטזיה חולנית תנסו למכור לי).
נזלת.
גברים שלובשים חולצות וורודות.
פקקי תנועה.
פרעושים.
מנהטן טרנספר, הניה, ההוא שמיק ג'אגר גנב לו את האישה. נו זה הכריות בכתפיים והשיניים. רוקסי משמו.
גברים שצובעים שער.
גברים שמורידים שער.
גברים שמתעסקים עם השער שלהם יותר מידי באופן כללי.
העדר חוש הומור.
בירה מכבי.
קוקטלים וורודים. או כחולים.
בירוקרטיה.
סוכרזית.
מדוזות.
בכיינים.
| |
10 עצות למטומטם.
1. אל תכתוב על נושאים שאתה לא מבין בהם. מישהו שכן מבין עלול לקרוא את הפוסט.
2. צורת גוף ראשון עתיד מתחילה ב-א' . לדוגמה: אני אשים, אני אצליח, אני אחפש וכו' (במקום אני ישים, אני יצליח, אני יחפש).
3. תעשו טובה, אל תשכפלו אותיות. אם אתם חייבים אז תעשו את זה במידה. אין שום סיבה ספציפית זה פשוט מממעעעצצצבןןן!!!!
4. הויקיפדיה היא לא מקור אמין למידע. היא לא. רוב הסיכויים שהבנאדם שכתב את הערך היה גם הוא, מטומטם. אם אתה רוצה להיות בטוח במשהו תפתח ספר. (חפצים מרובעים כאלו עם הרבה דפים בפנים).
5. יכול מאוד להיות שהבחורה המתוסכלת שהגבת לה כרגע היא בעצם סבא שלך. למעשה יש סיכוי לא רע שאני סבא שלך. אז אל תקחו דברים כמובן מאליו.
6. "את לא מבינה כלום "- זה לא טיעון. זה בסה"כ טענה לא מבוססת . גם "איפה את חיה?" (כמו שאמרה פעם מגיבה דגולה אחת ) זה לא טיעון. *
7. אל תהיה חצוף. אם אתה מאוד רוצה לפרסם את הבלוג שלך תפרסם - אנחנו מקסימום נמחק את ההודעה. אבל אל תכתוב שעשית מנוי, או ששמת לינק לאתר שלנו, או כיוצא באלו. בחייך.
8. תקפיד על בהירות. זה לא אומר שהרקע או הפונטים צריכים להיות בצבע בהיר: זה אומר שהקורא הפוטנציאלי צריך להבין בקלות על מה אתה כותב. איך? תחביר נכון, פיסוק במקומות המתאימים ותמציתיות במידה. מה שמזכיר לי את הסיפור הבא: פעם מזמן כשעוד הייתי באקדמיה עשינו מבחן עבור איזה פרופ' שהקציב לכל תשובה שלוש שורות. תשובות ארוכות יותר משלוש שורות נפסלו. אחד הסטודנטים שקיבל חמישים קבל בפני הפרופ' ואמר: אם אפשר היה לכתוב יותר במספר השורות שכתבתי - תוריד לי את הציון. הפרופ' הוריד לו את הציון מחמישים לשלושים.
9. אל תתנסח בקיצוניות. אנשים קיצוניים הם לרוב מטומטמים. אם אתה במקרה אדם קיצוני, לא נורא אתה במקום הנכון: יש כאן טיפים למטומטמים.
10. אל תזיין את השכל. זה אף פעם לא מועיל. לחץ כאן להסבר.
מטרת הפוסט הזה לא הייתה להעליב, לפגוע או לעצבן. רק לעזור קצת. הקטע נכתב בלשון זכר אבל הוא מיועד למטומטמים ומטומטמות כאחד.
*להלן הציטוט המדוייק: "אני חושבת ש"איפה את חיה" זה לא טיעון שתופס חלק בדיון (חה! הוא צודק, איפה אני חיה...שכנעת אותי!)" (Dawin of protest song - george
).
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
vike_error