מרי-אן וביל היו בחדרו של ביל, מכוסים עד כתפיהם בשמיכה החמה. גבה של מרי-אן היה צמוד לבטנו של ביל וידו הייתה על מותנה, מחבקת בחום.
חזהה של מרי-אן עלה וירד בקצב אחיד וקול נשימתה נשמע בחוזקה, בעוד ביל שכב ולא יכל לעצום עין. לפתע היא הסתובבה ופניה היו בין צווארו לכתפו. הוא הסתכל על פניה המלאכיות ונשק למצחה.
'מחר' חשב לעצמו ונתן לעיניו להיעצם.

הבוקר הפציע ומרי-אן קמה בשעות הבוקר המוקדמות. התרגשות עברה בה משום מה.
היא נכנסה לאמבטיה וצחצחה את שיניה. לאחר מכן היא החליקה את שיערה ביסודיות.
היא חזרה לחדר, ביל עדיין ישן. היא נענעה בראשה כלא מאמינה והוציאה בגדים מהארון.
היא חזרה לחדר האמבטיה ולבשה את הג'ינס הקצרצר שלקחה, עם גופייה בצבע צהוב בננה עם סמיילי גדול ומחייך במרכזה.
היא נעלה את האולסטאר הצהובות שלה ולקחה צמיד שחור מהשיש, שבמהרה הונח על ידה.
היא ירדה למטה והחלה להכין את ארוחת הבוקר.

ביל קם לאחר שעתיים, ריח נעים התפזר בחדר.
הוא ראה שמרי-אן לא איתו וירד מהר למטה, נושם לרווחה כשראה אותה במטבח, לבושה בבגדים קצרים ומחמיאים ביותר, מכינה קרואסונים במילוי חמאה לארוחת הבוקר.
"ממ.. בוקר טוב" אמר ונשק ללחייה, מחבק אותה מאחור.
"בוקר טוב מלאך שלי" ענתה לו והמשיכה להכין את הקרואסונים.
"אני אלך לצחצח שיניים, זה נראה דיי טעים מה שאת מכינה" אמר ומבט רעב היה על פניו.
לאחר מספר דקות ביל ירד למטה, לבוש למחצה.
"ביל? אתה יכול לעזור לי לערוך את השולחן?" ביקשה מרי-אן וביל הביא צלחות וכוסות, כמובן שלא שכח את הסכו"ם.
השניים אכלו ביחד, צוחקים ומדברים. עיניו של ביל נצצו באושר.

"ביל?" שאלה מרי-אן יום למחרת.
"כן?" החזיר בשאלה ועטף את מותניה בידיו.
"אתה לא חושב שצריך לספר לטום, לאנדרס, ליסמין וליטל?" שאלה והניחה את ידיה על חזהו.
"צריך, אבל קודם אני צריך לתת לך נשיקה" אמר ונישק את שפתיה בעדינות.
"טוב בוא אני רוצה לספר להם" אמרה בחיוך לאחר שהתנתקו והלכו לבית של אנדרס, שהיה פעם גם של מרי-אן, אומרים לטום לבוא עם יסמין.