האמת שזה בגלל שטוב לי בתקופה הזאת
אבל ממש טוב לי!
לא חשבתי שאחרי הפרידה הזאת אני ירגיש כזאת משוחררת,
חופשייה,
כאילו נטל ירד לי מהכתפיים
שאני חושבת על כל התקופה הזאת שאני וטאמאשי היינו ביחד ונזכרת ברגעים ההם,
בריבים הקטנים והמעצבנים שבכל זאת היו משמעותיים (לפחות בעיני)
אני ממש לא מתחטרת שזה קרה,
אפילו עכשיו אם תיהיה לנו הזדמנות לחזור אני לא חושבת שאני יחזור אליו
בעצם אני בטוחה שאני לא יחזור אליו..
התקופה הזאת (שהוא לא התקשר) גרמה לי להבין כמה אנחנו לא מתאימים אחד לשני למרות שהיינו מאוד דומים מבחינת אישיות אבל יכול להיות שזאת בעצם הייתה הבעיה שלנו.
אגב לפני תקופה של שבועיים הבחור נזכר שאני חיה והחליט להתקשר,
הוא רצה שניפגש ונחזיר את הדברים שיש לנו אחד אצל השני.
כמעט כל הארון שלו אצלי ולא מצאתי את הכל אז אני עדיין בשלבי חיפושים..חח
אם כי אני לא ממהרת עם זה,
לא בוער לי לראות אותו..
לפחות לא בתקופה הזאת שכל כך טוב לי.
אני לא רוצה שהפגישה הזאת תגרום לרגשות הזעם שלי לצאת
אני זוכרת שאני כל כך כעסתי על איך שהוא סיים את זה עד שהתפללתי שאני יתקל בו ברחוב רק כדי להרביץ לו, אבל ממש להרביץ!
בדימיון שלי ראיתי את זה..
שהוא כולו מפותל על הרצפה ואני בועטת בו.אההה איזה שחרור..
כן, אני קצת פסיכית אני יודעת,
אבל אפילו אם אני ירצה את זה הכי בעולם זה לעולם לא יקרה..
כמובן שהרגשות האלה התנדפו להן כבר מזמן...
יש עוד המון חדשות בנוגע לחיי עכשיו אבל אני לא רוצה לפרט עליהן יותר מידי,
לא כרגע,
רק לסיכום אני יגיד
שחוץ מזה שאני חולה מתה כרגע (התקררתי מהמזגן מה לעשות??) עם חום וכאב גרון
החיים שלי מושלמים כרגע ואני נהנת מכל דקה
ומקווה שישאר ככה
בלי
הרע!
תודו שזה גיף מושלם!
עד כאן
Spirit of the fhe foresT