אלה היו החודשיים הכי קצרים בעולם. החופש נגמר כל כך מהר וקשה לי לעכל שממחר אני מתחילה שנה חדשה של קריעת תחת בבצפר.

אז החודשיים האחרונים היו מלאים ב"הרפתקאות" ופחות מלאים בבלוגינג. סוף סוף הרגשתי שאני עושה משהו עם עצמי, ואני אוהבת את זה.

האמת, אני מופתעת שגדלתי כבר, עובדה מעניינת.

אבל באמת עכשיו, זה מוזר לי שאני מתחילה כיתה ט', אני לא אומרת שאני ענקית, וש"וואו כיתה ט'" אבל זה מוזר שאני כבר לא אותה ילדה קטנה של לפני אפילו לפני שנה.

אני מניחה שאפשר לשים לב לזה בבלוג, שגדלתי, והגישה שלי השתנתה, אבל בכל זאת אני שומרת על אותם אינטרסים ודובקת בחלומות שלי.

ואני באמת מרגישה שהתבגרתי, תמיד הרגשתי יותר בוגרת ובגיל אחת עשרה התנהגתי כמו ילדה בת ארבע עשרה טיפוסית,

אבל עכשיו שאני כבר קצת אחרי גיל ארבע עשרה אני מרגישה הרבה יותר אבל מודעת לזה לגיל שלי.

אני לא יודעת איך אבל אני אלופה בלזיין תשכל בדברים לא חשובים, כמו עכשיו.

בכל מקרה, לכל אלו מכם שמתחילים כמו אנשם נורמליים ללמוד ביום רביעי-

שתהיה לכולם הצלחה השנה,

ושתעברו את השנה הכי בכיף שאתם יכולים!