כבר יותר מדי זמן אני חושבת על לכתוב ופשוט לא מוציאה את זה לפועל.

בעיקרון אין לי יותר מדי על מה לכתוב... אז פוסט תהיות כי זה הכי זורם!

נשיקה, בא לי, בא לי להתנשק... אפשר לקרוא לי בתולת שפתיים, אבל זה לא באמת משנה.

זה פשוט נראה טוב מדי, זה נראה כיף, זו נראית לי אחלה דרך לחלוק אהבה.

זו ה-דרך להראות לעולם שמצאת מישהו שבאמת גורם לך לפרפרים בבטן ומגביר את קצב פעימות הלב.

אולי זה נשמע תמים מדי מצידי אבל זו האמת, נשיקה היא הדרך להראות כמה אתה מאוהב במישהו.

ואיך הגעתי לנשיקה, סילבסטר. לא שבאמת אכפת לי מזה כל כך, בגילי, זה לא אמור לעניין אותי אני חושבת. אם היה לי "חבר" זה כבר סיפור אחר אבל...

אין מה להקדים את הבגרות כי הילדות טובה בהרבה יותר, ובגרות היא לא בגוף היא במחשבה.
אני חושבת שאני אשמח לרוץ בממטרות גם בגיל 30 (ויש עוד מלא שנים עד אז) ובכל זאת אני רוצה לגדול.

המוח שלי קצת דפוק, אני לא החלטית מספיק.

שנה טובה :)