בכל מקרה, אחרי שבוע ראשון וארוך בבצפר הבנתי שלא הולך להיות כל כך גרוע כמו שחשבתי.. לפחות לא עד תקופת המבחנים.
נכנסתי לעריכה בהתלהבות כזו ווהו לכתוב וזה, פתאום ירד לי כל חשק לכתוב או כל רעיון על מה.
בא לי לגדול גאד, כמה שבא לי לגדול, כמה שבא לי להוציא רישיון (יקרה עוד שנתיים ו7 וחצי חודשים בהנחה שאני אעבור טסט ראשון והוא יהיה ביומולדת שלי), בא לי להשתכר באופן חוקי כדי שלאף אחד לא יהיה מה לומר בנושא, בא לי ללמוד בשנקר, חלום שאמור להתגשם, בא לי לסיים תיכון, בא לי להתקעקע ושאמא אחר כך תעשה לי פרצופים על זה ש"השחטתי" את הגוף, בא לי כסף כי אני שואפת לעושר.
בא לי יותר מדי דברים ואלו רק המטרות הבסיסיות שאני רוצה לפגוע בהן, "החלומות ה'גדולים'"...