לא עדכנתי כבר איזה זמן.
מרגישה כאילו אין לי עניין רב בזה, או בכל דבר אחר.
כבר אין לי רצון עז למשהו, חוץ מרצון לסמן "וי" על הרשימה, וגם זה לא תמיד.
כל כך לא אני. כל כך שונאת את זה.
ובא לי, מתחשק לי לרצות, לאהוב, ליהנות באמת, אבל אני לא מצליחה. הראש שלי לא שם, לא במקום הזה של לחיות עם כל הלב.
תוהה אם זה נשמע כאילו רע לי עכשיו. לא רע, אבל מציק לי שכלום לא קורה. שהכל נשאר על אותו הקו של האנטיפתיות, אותו חוסר האיכפתיות שנדבק אלי, מרחיק אחרים ומשאיר אותי דבוקה אליו.
יש מקומות קטנים כאלה של כיף, אבל לא מהלב. משהו רגעי, צחקוק קטן. וכן, אני שמחה כשהוא מגיע, אבל הוא נגמר כשהחיוך יורד לי אחרי שנייה מהפרצוף.
ונמאס לי שנמאס לי. נמאס לי להרגיש רדודה כמו הקו המוניטורי שעליו אני צועדת.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
