הועדה לביקורת המדינה ועדה פרטית של אדם אחד לביקורת כל דבר ודבר במדינה הזו. |
כינוי:
אקדח קפצונים מין: זכר תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
<<
אוגוסט 2008
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
| | | | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 8/2008
 ראיתי היום את "ואלס עם באשיר" 0. כבר חודשיים שהסרט "ואלס עם באשיר" נמצא באקרנים ועדין לא הזדמן לי לראות אותו. אז היום הגעתי עד לדיזנגוף בתל אביב כדי לצפות בו בקולנוע לב. הגעתי אליו עם תחושות מעורבות. כל המבקרים השמאלנים כמובן שסגדו לסרט, וזה הצביע בעיני רק על דבר אחד: סרט מתנכל לצה"ל. אני לא אוהב שמתנכלים לצה"ל. אני גם לא אוהב שמטאטים דברים מתחת לשטיח, אבל כשמשהו נעשה בלי הכרה ובלי דין וחשבון לאף אחד, ופשוט נכנס בגוף ככל שיוכל - כמו שעושים עמותת בצלם וכל מיני חרטות אחרות - אני ממש מתרגז. יש דרך לתת ביקורת.
1. ככה הגעתי לסרט, עם דעה קדומה שאני לא הולך להתלהב ממנו. נכנסתי לאולם שבמפתיע היה מלא למדי (אפילו שמימדיו היו קטנים יחסית, אבל עדין גדולים מהאולמות הקטנים של סינמטק ת"א) וצפיתי בסרט.
2. מדובר בסרט מרתק. פשוט מרתק. וגם בכל פעם שאתה רוצה לכעוס עליו שהוא מציג את צה"ל בתור צבא דורסני וחסר רחמים, הוא ממתין שלוש שניות כדי לאפשר לך לעכל ולכעוס עליו - ואז מציג לך את הצד השני של המטבע. אומר לך שאולי צה"ל הוא לא באמת כזה, אולי הערבים אשמים. או שאולי הסתכלת על מה שהועבר לך בדרך מסוימת, אבל הנה לך עוד דרך להסתכל על זה. אני רק כועס על הצורה שבה הסרט הסתיים. היתה חסרה לי סגירת מעגל מושלמת עם מה שמעסיק את הבמאי, ארי פולמן, במשך כל הסרט. במקום זה, הסרט מנסה לזעזע ברגעיו האחרונים ובזאת הוא נחתם. מעניק תחושה של חוסר.
3. ובכל זאת, מומלץ בחום.
| |
|