אמאל'א

הכותרת היא שיר של IMAGINE DRAGONS. מחבבת אותם מאוד. אני עדיין מתלהבת משירים חדשים ברדיו ומבררת אצל הילדים מי מבצע אותם. חבר של הילדים שראה אותי משחקת איתם פוקימון גו אמר להם: "אצלי בבית כשאני אומר בשעות האלו שאני רוצה לצאת לחפש פוקימונים אומרים לי "אתה בטוח? מאוחר, עוד מעט ארוחת ערב." אצלכם אתם יוצאים עם ההורים!" חייכתי ואמרתי לילדים: יש בתים נורמליים בישראל. ירדן אמרה: אני ממש שמחה שאני לא בבית שכזה. :-)

גם אני מדמיינת דרקונים, רק האש שהם יורים היא מילים של ביקורת. המאמר החשוב כמעט מוכן לשיגור והיום קיבלנו הודעה שהמאמר השישי התקבל. משום מה זה לא ממש הזיז לנו. אולי בגלל כל מה שעברנו איתו. מעט מדי מאוחר מדי. הפעם אני מנסה לעשות את העבודה הקשה לפני ששולחים בפעם הראשונה ולא אחרי. 

עדיין רצה ושוחה בבוקר. זה מעייף אבל מרגיע. כשאני רצה עולים לי דברים שהכי מטרידים אותי. בימים האחרונים זה בעיקר המאמר. אני כל כך רוצה לשחרר אותו, להמשיך הלאה ולחזור אל כל הדברים שהשארתי בצד. אולי לצאת לחופשה, בכל זאת אוגוסט בפתח.

זה לא פוסט ראוי באמת אחרי שבועיים של שתיקה, אבל אם לא אשחרר אותו סביר מאוד שאשתוק עוד שבועיים, אז עופי ציפור קטנה ושאי ברכת שלום לכל חברי בישרא!