אני יכולה לדאוג לעצמי.
~
ואו.
חופש גדול.
בריכה, ים, חברים, בילויים, כסף, גלידות.
אין לימודים, לישון עד מאוחר, להירדם מאוחר, טלוויזיה, מחשב.
חו"ל, נופשים, טיולים, משפחה, מזגן.
החודשיים הכי כיפים בחיים!
למי?
איך הם נהנים?
תסבירו לי. אני רוצה לדעת!
אני גם רוצה להנות!
למה אני כבר שבוע יושבת בבית מדוכאת?
למה אני יוצאת מתוך חובה?
למה אני סגורה בחדר שלי, עם המוזיקה שלי (שחוזרת על עצמה בלופים), עם המחשב שלי (שלא עוזר בכלום), עם המגזן שלי (שכל 2 שניות מתכבה ונדלק מחדש)?
למה אני לא יוצאת להינות?
כי אין לי עם מי.
זאת התשובה.
למה אין לי עם מי?
כי לאנשים פשוט לא אכפת.
נמאס לי.
נמאס לי מעצמי, מהחיים, מהכל.
אני רוצה להתחיל אותם מחדש.
למה אני לא יכולה?! :(