
שימו את השיר הזה ברקע -
its not over
~
זה נגמר.
האמונה שלי נשברה.
אני כל הזמן רואה מולי את מה שאני לא רוצה לראות, ואני סוגרת את העיניים.
מתעלמת.
אתמול פקחתי אותן.
ראיתי עולם אפור, בלי אהבה.
כולם שונאים את כולם, בוגדים בכולם, מסרבים לאהוב.
ואני?
חיה בבועה שהכל טוב, הכל ורוד, כולם בסדר, כולם אוהבים.
מסביבי העולם מתפרק, ואני שמחה.
אנשים בוכים, ואני מאושרת.
אנשים עצובים, ואני מחוייכת.
אנשים שונאים, ואני אוהבת.
אנשים בוגדים, ואני נאמנה.
האהבה בגדה בכולם - למה שהיא לא תבגוד גם בי?
היא תעשה את זה.
היא לא תרחם עלי בגלל שאני מאמינה בה.
יש הרבה שמאמינים בה והיא בגדה בהם... ואני לא אהיה מיוחדת.
היא תבגוד גם בי.
העולם לא ורוד יותר, העולם אפור.
האנרגיות שלי נעלמו.
הדמעות מחליפות את החיוכים.
אני כבר לא שמחה, כבר לא מאושרת.
רק ממורמרת, רק מחפשת סיבות לריב עם כולם.
אהבה - אסור לסמוך עליה.
כן, זה כיף, זה גורם להרגיש חיים...
אבל זה יכאב, ישאיר צלקת.
למה להסתכן?
ולמרות כל המחשבות שלי... אני בכל זה מסתכנת.
בכל זאת אוהבת.
משחקת איתה, עם האהבה.
עכשיו אני שולטת במשחק...
אבל מה יקרה כשהיא תחליט שנמאס לה?